אוף, שיפסיק להסתכל עליה כבר!
איך הוא לא מתבייש?! עומד לו ככה ולא מפסיק להסתכל!
היא מדברת עם חברה שלה, מספרת לה דברים שאני לא מצליחה לשמוע
מעבר למוסיקה שמתנגנת לי באוזן. והוא, עומד לו ככה, נועץ מבטים
בלי בושה.
מה הוא רוצה ממנה? הוא בן אדם מבוגר, מה הוא חושב שייצא לו
מזה? שהיא תהיה מעוניינת בו? בטח יש לו אישה בבית והוא ככה
מסתובב לו ומסתכל על בחורות צעירות בלי הפסקה. הוא לא קורא
עיתונים? לא שומע את כל הסיפורים שיש היום, בגלל אנשים כמותו?
אולי גם אני אסתכל עליו ככה, במבט כזה? כן, שירגיש כמה זה
מציק! לא, בעצם, הוא עלול ממש לאהוב את זה ואז להפנות את המבט
שלו אליי, מה אני צריכה את זה?!
אני מנסה שלא להסתכל עליו, אני מביטה בחלון וחושבת על כמה זה
מצחיק שאנשים מצטופפים בתור ענק למדרגות הנעות כשממש ליד יש
מדרגות רגילות שאף אחד לא משתמש בהן, פתאום הם לא ממש ממהרים
לעבודה, או שבעצם זה עצוב, לראות כמה עצלנים הפכנו להיות.
רגע, האם זה עצב שאני רואה במבט שלו? נראה לי שכן! הוא נראה לי
בודד קצת, אולי אין לו בכלל אישה... ואולי היא בכלל מזכירה לו
מישהי שהוא אהב ואיבד? כי אם כן, אז זה בהחלט מצדיק את המבטים
האלה שלו... אולי היא מזכירה לו נעורים שאבדו, זמנים שבהם הוא
היה מאושר? אולי בכלל אהבה ראשונה, אולי גם אחרונה, שהלכה ולא
שבה...
הרכבת עוצרת בתחנה, הוא יורד, לאן הוא הולך??? הוא אפילו לא
אמר לה כלום, לא הסתכל אחורה, שיחכה רגע!
כל כך בא לי לרוץ אחריו ולצעוק לו "רוץ במעלה המדרגות, איש
יקר! לך, מצא אותה!!"