לפעמים אני תחת!

מתעורר,
מתישב רופס על המיטה,
מפליץ איזה פיהוק מסריח
ומדדה עצמי לשרותים.

אני נעצר מטר אחד אחרי המראה הארוכה
וחוזר אותו לאחור.
מביט בה ושותק.
אין כאן ספק.
לפי הפרצוף הזה, מישהו ישב עלי כל הלילה.

אני עגול, מזיע ושעיר,
כל-כך תחת שמסוכן לפהק שוב.

הפצעונים הקטנים שיצאו על הפנים
זורחים בין הזיפים
על רקע פרצוף התחת הנשקף אלי מן המראה.
עוד חרא של יום.

נפוח ומרחף,
     כמו קוסמונאוט
                 בטיפול קוסמטי
                         אני מוזג כוס קולה
                                            לכוס קפה של
אתמול...
                                                           
      כוס אמק!

אני נכנס למקלחת ושוב מולי ראי
רוחץ את התחת היושב על צווארי
מצחצח שיניים, מתיישב על האסלה
התחת המקורי נכנס לפעולה
מוריד את המים
שוטף את הידיים
פססססט ארוך בספריי
עוצם את העיניים...

נרגע מעט, נושם עמוק
לוחץ על הכפתור
אולי הרדיו ירכך לי
את תחושת החור.

אך לא,
זה לא עוזר,
אני אחוז תזזית.
יוצא
   נכנס
        ומקלל
               מותש ועכוזי.

הודף עצמי רופס החוצה
תחת שכנועים,
מבין פתאום שכל התחת
הוא אצלי בפניםה!

זה רק אני, זו תחושתי,
הכל הוא בעיניי.
אז למה לעצמי אני נראה כמו אחוריי?

אין לי תשובה - יש רק רצון
למות מאחורי בריח.
מאידך - אם זה כך,
הרי שמשהו כאן מסריח...

בחרפתי על ישבני
אני עוטה כיסוי פנים.
כי אם כבר קמת תחת,
לפחות שים תחתונים.