[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל נועם
/
מילניום

את הסילבסטר שעבר אני לא אשכח הרבה זמן. זה היה באמצע
הטירונות, ביום של טקס ההשבעה, ליתר דיוק. זה היה באיזה יום
חמישי אחד. המממם... תמיד היה לי מזל רע בימי חמישי... בכל
אופן, את אותו סילבסטר אני זוכר לרעה. למה? דווקא יצאנו את
החמשוש הראשון שלנו, מיד אחרי הטקס. נסענו במכוניות של ההורים
שלקחו ופינקו אותנו עד הבית. אותם הורים שהגיעו עד לכותל לראות
אותנו צועדים כמו שהרס"רים המכובדים והחכמים שבבסיס לימדו
אותנו. מי זה יצאנו...? יצאנו זה חצי פלוגה, שתי מחלקות ליתר
דיוק. מי זה יצאנו? יצאנו זה שתי מחלקות, שתי מחלקות שלאף אחת
מהן לא הייתי שייך.
 אני לא אפרט יותר מדי על הסילבסטר ההוא. הסילבסטר בו ראינו
שתי מחלקות יוצרות הבייתה, שמחות ומאושרות, בו בזמן שכמה עובדי
רס"ר, בעזרתם הנאמנה של מפקדינו, צרחו עלינו פקודות שכיוונו
אותנו לעשות את העבודה השחורה של קיפול הטקס. ידענו שאנחנו
סוגרים את השבת הזו, ואין לנו מה למהר, אבל כנראה הצעקות עזרו,
כי זה היה נדמה שנתתי את הנשמה באותו לילה מזדיין.
 את התחלפות השנים, את תיקתוק השעון בשעה שתיים-עשרה ראיתי
בשעון האדום הקטן שנמצא באוטובוס שהחזיר אותנו לבסיס. סילבסטר
תשעים ותשע סוכם במשפט של המפקד שחזר איתנו:
"חמש דקות לפתיחת מאהל, ודיר באלק אני רואה כאן אנשים הולכים
כאן בזולה! ודרך אגב.. למי שמחשיב את זה, שנה חדשה טובה"
 סילבסטר תשעים ושמונה גם לא היה מהמשובחים, וגם לא זה
שלפניו. בואו נגיד... לנשק מישהי בסילבסטר עוד לא יצא לי, וכל
חצות הייתי נשאר רק עם הבטחה לסילבסטר טוב יותר בשנה הבאה.
 למה נזכרתי בזה פתאום? אולי מכיוון שעוד ארבעה ימים סילבסטר
2000, המילניום הגדול? אולי. אולי בגלל כל הדברים שהשתנו בחיי
מאז הסילבסטר האחרון? גם כן, אולי. את האמת... נדמה לי שנזכרתי
בכל זה בגלל שיחה שהייתה היום במועדון, שיחת שש-בש רגילה שכזו.
זה מה שאנחנו עושים רב הפעמים כאן בקו,בשביל לשרוף את הזמן
מהקפצה להקפצה. מה? לא הזכרתי את זה קודם? טוב, נו... אז עכשיו
אתם יודעים שאני בקו.
אני: "בן זונה!" (זה ברור ששטודלר הוציא דאבל.... לא?)
שטודלר: "לך תזדיין... זה הדובל הראשון שלי במשחק. חוצמזה, אני
פותח עלייך עין עם כל הדובלים שיש'ך?"
רועי: "אני מזמין", הוא הגיע מחזיק 'קוקה-קולה' חצי ליטר ביד,
והתיישב, "מי מוביל?"
אני: "אני"
שטודלר: "אני אומר לך רועי, בן-זונה המני הזה, איזה מזל מזדיין
יש לו"
רועי: "אתם יודעים שבברזיל יש אימרה - מזל טוב בקוביות, מזל רע
עם בנות."
אני: "מצוין, דאבל ארבע...", אמרתי, מתעלם מהמשפט האחרון של
רועי
שטודלר: "יאללה מני, משחק ש'ך. נפרוש עכשיו?"
אני: "חכה, יכול להיות כאן עוד מארס"
רועי: "שטודלר, מני - אתם יוצאים לסילבסטר?"
אני: "אני אמור לצאת בדיוק ביום של הסילבסטר, על הבוקר. "
שטודלר: "אני סוגר ת'חג במוצב... אבל לא מזיז. מה בכלל
ההתלהבות מהיום הזה? מה כבר מיוחד בתאריך הזה?"
רועי: "ישו נולד בתאריך הזה..."
אני: "אומרים שישו נולד בכלל ארבעה ימים אחרי הראשון בינואר.
אבל מה את רוצה להגיד?", הוכחתי שאני לא טיפש כמו שאני נראה.
רועי: "אני שונא שאתה מדבר אליי בלשון נקבה. אבל הפואנטה שלי
הייתה... שאם ישו נולד בתאריך הזה... ישו החשוב, וכל החרא
הזה..."
שטודלר: "נו....!", יש לו פיוז קצר...
רועי: "אז בטח משהו מיוחד, ב... בשפיך..., לא?"
שטודלר: "מה? תגיד לי, אתה עדיין שפוי? ואני מקווה שהניחוש שלי
שגוי..."
רועי: "כן, כן... סתם רצו לי מחשבות בראש. אבל תחשוב... יכול
להיות שיש איזה זרע מיוחד, זרע מילניום או משהו..."
שטודלר: "טוב, היה לי מספיק זיוני שכל לעכשיו, ובכל מקרה אני
עולה שמירה. שוב משחק שלך, מני...", הוא קם והלך, לא הסתכל
אחורה אפילו פעם אחת. (לא שהוא היה צריך או משהו....)
 אתם בטח חושבים (או תוהים או איך שלא אומרים את זה) עכשיו אם
אני עד כדי כך מטורף להאמין בחרא הזה. זרע המילניום? טוב... כן
ולא. למה אני לא מאמין בזה... כי זה באמת נשמע מטומטם מדי,
אבל... כמו שכבר אמרתי, לא יצא לי לנשק אף אחת בסילבסטר, אז
החלטתי שבמילניום לא תהיה רק נשיקה. יישפך זרע! זרע
המילניום... טוב, זה באמת נשמע די אידיוטי. אבל... מעולם גם לא
טענתי שאני הבנאדם הכי חכם בעולם, או ליתר דיוק חכם, נקודה.
השאלה שהתעוררה מיד הייתה מי תהיה גברת המילניום? היו שלוש
אפשרויות. חגית - האקסית הטרייה, דקלה - המעומדת החדשה-ישנה,
שאוהבת אותי כבר כמה שנים טובות, אך לאחרונה התחלתי להחשיב
אותה כ... אופציה. אופציה רצינית אפילו. זו תהיה אמנם פשרה,
אבל זרע המילניום חייב להישפך, לא? השלישית היא... נו...
הסמבצ"ית השרמוטה ההיא. איך קראו לה? נו... לא משנה... שרמוטה
שהספקתי בואו נגיד, לשחק איתה גופנית קצת, למרות ששום דבר
רציני לא היה, אפילו לא נשיקה. אני חייב להחליט... עוד ארבעה
ימים, על הבוקר, אני כבר על האוטובוס חזרה הבייתה. עד אז...
חייבת ליפול ההחלטה...


                                             


   


 ארבעת הימים עברו מהר. ארבעה ימים שגרתיים שכאלה. קצת
שמירות, קצת הקפצות וקצת מועדון ושש-בש. את תחילתו של יום שישי
גורלי זה, העברתי בשיחת טלפון עם חבר שלי מהצנחנים. הוא רמז לי
שהם הולכים להשכיב מארב בטן בדיוק בסילבסטר המילניום. הוא
צ'ופר בטירוף...
 קצת זמן מאוחר יותר, לקראת שמונה בבוקר, באתי לדבר עם הקצין,
לשאול אותו מתי אני יוצא, וכל השטויות האלה... אבל עוד לפני
שהספקתי למצוא אותו נשמעה ההקפצה. באותו רגע שכחתי מהכל...
מהיציאה הבייתה, מחגית, דיקלה והסמבצ"ית השרמוטה. המפקד הגיע
מיד אחריי לכלי. הוא סיים ריצת רעל שכזו, ועכשיו התנשף
בטירוף... כבר הבנתי שזה רציני, ולא הופתעתי שאחרי קצת זמן,
מצאנו את עצמנו בלבנון.


                                           





 טוב, אז רציני זה לא היה, ולקראת הערב, ליתר דיוק, זה כבר
היה לילה, חזרנו למוצב. ידעתי שמהיציאה של היום נפרדתי כבר
הרבה קודם, אבל חייבת להיות מישהי... אולי גם סמבצ"ית סוגרת
כאן ת'סילבסטר, ואולי אפילו הסמבצי"ת שלי... נו, איך קוראים
לה... אני לא מצליח להיזכר... חייבת להיות איזה משהי, איזה דרך
בשביל להשפריץ את זרע המילניום. כל הצוות, ואני איתם תפס את
ציודי הקרב בשביל להחזיר אותם. נפרדנו ב-"מילניום שמח", וכל
זה...
"רגע...", שאלתי, "מה השעה עכשיו?"
"חמישה לשתיים עשרה...", מישהו ענה לי, אבל לא שמעתי...
"מה?", ניסיתי בכל זאת...
"חמישה למילניום", צרחו לעברי
"טוב... ניפגש כבר בחדרים...", צעקתי חזרה ונכנסתי לנגמ"ש,
לבדי. טוב, זרע המילניום חייב להישפך, לא?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לוקרציוס טען כי
גופיפי הראשית
אינם ניתנים
לחלוקה.
מבמה חדשה לא
נמסרה כל תגובה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/10/01 19:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל נועם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה