אמי מה איכפת לכם / עתידי הנוכחי |
יושבת כותבת, יושבת סגורה.
זכרונות ישנים צצים כניצנים
על עץ האורן ופתאום נפתחים.
מגלים לי שנים אבודות, נשכחות,
שנית אני בת 10, חסרת דאגות.
מחכה למחר, מחכה לאתמול
אין זה משנה, העולם כה גדול.
כל כך הרבה להספיק עוד יש
ובניגוד מוחלט לכל הגיון,
יושבת חסרת מעש ובוהה בשעון.
ימים, חודשים, שנים יעברו
והנה אני שוב, מביטה בשעון,
אך כבר איני צעירה ובעלת כשרון
כי אם מבוגרת וחסרת הגיון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|