[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה חנוכה
/
למה זה קורה לי?

הכל התחיל לפני 17 שנים, ביום שבו נולדתי. מאז ועד היום עברו
עליי חרא של חיים. אני זוכר כל תקופה בחיים שלי, לא זוכר כל
פרט ופרט, אבל זוכר שבכל תקופה יש דמעות, יש סבל ויש רק הרגשות
רעות.
למעשה אני לא מבין איך אני החזקתי את עצמי עד עכשיו? החיים
הפרטיים שלי הם חיים שבהם רק רע לי. הרבה פעמים אמרו לי בחיים
את הפתגם "כל עכבה לטובה". אז הנה כל דבר שאני מנסה להשיג,
מתעכב, ותמיד אומרים לי את הפתגם שאני אתעודד...
סבבה שכל עכבה לטובה, אבל שמישהו יסביר לי לעזאזל למה???
הרי החיים שלי גם ככה בזבל אז מה כל עכבה לטובה??? למה כל דבר,
אבל אני מתכוון לזה שכל דבר, מתעכב בחיים שלי? כשמדובר במשהו
רע, הכל זורם אליי כמו נהר! אבל כשאני מנסה להשיג משהו טוב הוא
יתעכב הכי הרבה שרק אפשר! פשוט המקסימום שיוכל להתעכב!
נמאס לי כבר לראות שיש הרבה אנשים שטוב להם בחיים ורק לי רע
תמיד. זה מקרה נדיר שאני מחייך, וברוב הפעמים שאני מחייך זה
חיוך מזויף. בבית הספר אני מנסה להסתיר את זה שאני בן אדם
מדוכא. אף אחד לא יודע עד כמה רע לי. נמאס לי, למה דווקא לי
שום דבר לא הולך בחיים?
כל החיים אני רק עצוב ועצבני. איך לא חטפתי התקף לב או
התמוטטות עצבים עד עכשיו? למה אלוהים משאיר אותי בכוח בעולם
הזה? למה כל החיים אני צריך לשאול למה?
אני בוכה בלילות ומסתכל מהחלון לשמיים בתקווה שאלוהים יראה את
הכאב ויציל אותי, אבל החיים רק ממשיכים, ואני רק ממשיך לסבול.
קורים לי דברים כל כך רעים ואני מרגיש שבא לי לצרוח "זהו! עד
כאן!" אבל אין שום דבר שאני יכול לעשות! זה לא דברים שאני יכול
להפסיק אותם כי נמאס לי! זה עצבים שאני לא יכול לקום ולעזוב!
לדוגמא, יש משהו שאני מאוד אוהב שיש לי והוא כל הזמן מתקלקל.
אני רוצה לצרוח לפעמים שנשבר כבר הזין מזה ואין לי כוח לזה
יותר, אבל בתכל'ס אני לא יכול להוציא את העצבים האלה! כי לא
יהיה לי טוב בלעדי הדבר הזה! זה זעם שרק מתמלא בתוך הגוף ואין
לו איך לצאת. אין לי איך להוציא את הזעם מהגוף ובגלל זה אני
מתפלא איך הגוף שלי לא קרס כבר מרוב עצבים. איך לא התפוצץ לי
איזה וריד במוח מרוב העצבים שאני מרגיש?
והכי גרוע שאין איך להתעודד! אני מגיע למצבים שפשוט אין לי
ברירה אלה לשבת ולסבול, כי אין לי מה להגיד, אין לי לאיפה
לפרוש. זה דברים שפשוט לא מפסיקים! ברוב הפעמים גם אני לא יכול
להוציא את זה בצרחות או בדמעות. לאנשים זה נראה שאני בוכה על
שטויות, אבל אין להם מושג כמה אני סובל מהדברים האלה ועוד
במיוחד שאף אחד לא מבין עד כמה זה קשה לחיות ככה! אמרו לי שאבא
שבשמיים אוהב את כולם אז אני שואל את עצמי, אם הוא אוהב אותי
למה הוא נותן לחיים שלי להראות ככה? איך אפשר שנים על גבי שנים
לראות מישהו שאוהבים סובל?
אני כל הזמן מנסה להאמין בכבודו של האל ולהאמין שרק עליו אפשר
לסמוך אבל איפה הוא? איפה הוא לעזאזל??? איפה אבא שבשמיים,
איפה???
ריבונו של עולם כמה אפשר לחיות ככה, כמה? אני בנאדם שרע לו 24
שעות ביממה!
איך אפשר לחיות ככה?
פעם היתי מתעודד כי היתה לי מישהי שתמיד גרמה לי להתעודד, אבל
עכשיו זה נגמר. כל פעם כשאני מדבר איתה אני מדוכא ומספר לה על
הצרות שלי, אז נמאס לה מזה, נמאס לה. כמה היא יכולה לדבר עם
בנאדם שלילי כזה? איך לעזאזל אני אסביר לה שאני רוצה להיות
בנאדם שמח כמו שהיא הכירה פעם והרבה פעמים ניסיתי לפתוח דף חדש
עם עצמי, אבל תמיד נשברתי, ונשברתי בקלות.
תמיד כשחשבתי שהכל יסתדר תוך שניה בבום משהו הורס לי את כל
הטוב שהיה בי ומחזיר אותי לעצבות. אם זה עוד מישהו שרבתי איתו,
אם זה עוד משהו כיף שהתבטל, אם זה עוד פעם אח שלי שחוזר מהצבא
להתעלל בי, אם זה אבא שלי שחוזר מהעבודה בשביל לעשות לי חיים
שחורים, אם זה המורה שמתקשרת לאמא שלי לספר לה ששוב נכשלתי
במתמטיקה ושאני צריך מורה פרטית שלוקחת 100 שקל לשיעור של שעה
אפילו שיש לנו מינוס בבנק.
כולם יוצאים נגדי.
ומה אני בנאדם רע? לא! אפילו אם עשיתי חטאים דתיים, זה לא אומר
שזה מכוונה רעה! אני רוצה רק טוב לעולם! אז למה רק הרעים טוב
להם בחיים?
פעם היתי בן אדם שמח, אני מודה, היה תקופה שהיתי שמח. אבל מתוך
17 שנה שאני חי, רק שנה וחצי מתוכם היה לי טוב. כל עוד אח שלי
היה חייל קרבי והוא בקושי היה בבית, היתי בן אדם חופשי, היו לי
חברים, היה לי חיים, אפילו בנות היו לי. עכשיו אח שלי הרבה
בבית והוא כובל אותי. אין לי חברים, אין לי בנות, אין לי משפחה
אוהבת, אין לי שום דבר טוב בחיים האלה.
כל דבר טוב מתעכב תמיד, כל דבר שאני רוצה נדחה או מתבטל, שום
דבר לא הולך לי טוב בחיים
ואין לזה פתרונות. זה לא דברים שאני יכול לתקן!
ניסיתי להעריך את כבודו של האל אבל הוא המשיך לעשות לי חיים
שחורים. ניסיתי לשפוך את הלב בפני הבנאדם היחיד שהקשיב לי
בחיים ועכשיו היא בורחת ממני כל הזמן ומתעצבנת עליי. היא לא
מבינה שאני בנאדם שתמיד רע לו, ואני לא מצליח להיות חיובי, אין
לי על מה להיות שמח!
בקיצור יש רק פתרון אחד - יש סכין, יש וורידים.
נמצא דרך לשלב בין השניים.
אין ברירה אחרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ערב טוב ושלום
רב


גרפומן הסלוגנים
באודישן לחדשות


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/2/06 6:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה חנוכה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה