הילה סמיילי / מול עצמי |
ושוב זאת רק אני מול עצמי
הרגשות מציפים אותי
רוצים להתפרץ
עטיתי על עצמי מסיכה
מסיכה של שמחה
והכאב חודר מבפנים
נייר
לקרוע אותו
לאלפיי רסיסים
למחוץ לקמט להרוס
עצבים,כאבים
שלא יודעת איך להתמודד
אני שוב לבד
אל תגידו שאתם כאן בשבילי
אתם לא.
זאת שוב החבורה
שפוגעת בי מחדש
חשבתי שמצאתי את מקומי
ונפגעתי יותר
בחיים לא תוכלו לנחש
מה אני מרגישה מבפנים
הכאב כואב וזועק
ומבחוץ חיוך מאולץ
דמעה נופלת ומחתימה את הדף
היא נספגת עד שנעלמת מתייבשת
נשאר לי להשאר אדישה
ולשמור את הכל עמוק עמוק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|