[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריה בר
/
בקתדרלה

בקתדרלה הגדולה חללים חללים
תיקרתה מתנשאת עד גובה הגאווה,
שלדים מרעידים את ריצפתה, מלאכים
שרים מיסה בקימוריה,
המדונה צהובת השער
מנענעת את בנה תכול העין,
עם הצלוב אני מתעטף בגעגועים
לשטיבלעך של ירושלים.

מחשבות
אני נושא
כאבני ריחיים
על גבם הכפוף של הבונים,
מהרהר באלומות השדה
שהזינו את האבנים הקרות,
מדמה אגלי מלח ספוגים
בגלימות בוץ זהב וארגמן
חשמניות,
הילות מעל ראשי הקדושים
מעבות את העלטה.

מחשבה אחת עיקשת נמלטת  
אל אורן המטורף של השריפות,
אל אחיי הבוערים,
אל בשרם השחור
שלא כוסה בלובן תכריכים.



שטיבלעך - בתים קטנים (יידיש), כינוי לבתי כנסת
בוץ - בשורוק







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני תמיד משקר.

שקרן פתולוגי.
(אבל איך זה
יכול להיות? אם
אני תמיד משקר
אז איך המשפט
הרשום למעלה
יכול להיות
נכון?)


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/05 9:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריה בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה