תמונות חולפות במהירות, כמו סרט דרמה טוב.
שעות השקיעה ושעות העצב, ושעות שמחה לרוב.
את לעתים סבורה אולי וכל זה רק חלום,
אם רק היה הזמן חוזר - ואת לא כאן היום.
חושבת כל שעה ורגע, מה יכול היה להיות,
משום מה, כל דקה נדמה לך, שהפסקת לחיות.
נכון, גם כאן יש רגעים של אושר ושמחה,
אולם רבים הרגעים שאת מוצאת עצמך בוכה.
והתקוות, כמו מטרה,
אליה את חצים יורה
ואת חושבת לעצמך,
לו רק יכולת את לחייך
לחברייך הנאים,
לא לתמונות חסרות חיים!
הכל היה אזי אחרת!
אבל את כאן, ואין ברירה ממש.
אך לא נורא, מחר יהיה עוד יום חדש.
אולי, אולי מחר ואת חוזרת. |
