אלי טפלר / החבית שלי |
אני מביט
אל העולם
והוא נראה אפור
ומזוהם
האופק ורוד כמו יוגורט עם תות
השמיים שאין להם גבול הם הגבול
מה שנזרע בדמעה עוד יגמור
בשאגה גדולה
יום אחד אני אהיה מאושר
אני יודע את זה
אני עובד על זה
כל הזמן
מטפס על דפנותיה השמנוניות
נושם מעט ונופל בחזרה
עמוק לתוכה
החבית שלי
היא אמי היחידה
והיא מלאה
בדם, צפרדע
שמן מכונות משומש
ואבק שריפה
הם נוזלי השליה
של אמי היחידה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|