הברברים הם תושביו הטבעיים של האטלס במרוקו הם היו במרוקו עוד
לפני המוסלמים, הגברים הם לוחמים אמיצים שנלחמו בכל כובש.
כשהערבים כבשו את מרוקו הם לא קבלו את הדת המוסלמית כדבר מובן
מאליו ושחלקם העדיפו את הדת היהודית.

סיפור ברברי. תורגם מצרפתית
החיים והמוות בידי הלשון

במזג אוויר חורפי נשות השבט "איית יפלמאן" כמו שאר אנשי ההר
הולכים לפני הזריחה ליער לקושש עצים לחימום הבית ולבישול. בוקר
אחד ברגע שהשמש החלה לזרוח הבהמות שהיו בלוית הנשים האמיצות
האלה לא היו מוכנות להתקדם אפילו עוד צעד אחד, הנשים הנדהמות
עדיין לא הספיקו אפילו לשאול את עצמם מה קורה וכבר שמעו שאגת
אריה אדירה שהרעידה את כל היער, זה היה אריה האטלס אז כל מי
שיכל לברוח, ברח כל עוד נפשו בו.

כל הנשים הגיבורות ואמיצות החלו לברוח לכל עבר לפני שהאריה
יופיע. אישה בשם "איטו" לא יכלה כלל לברוח כי היא הייתה
בהיריון בחודש השמיני, היא ניסתה בכל כוחה לטפס על עץ אורן
שהיה ביער אך ללא הצלחה יתרה וכבר שמעה את שאגת האריה
בעקבותיה. כשהיה כבר לידה היא מראה לו את ביטנה הנפוחה והתחננה
שירחם על חייה ולא יפגע בה עד שיוולד בנה.
ובאמת האריה ריחם עליה ולקח אותה למערה שהייתה ביתו והשגיח
עליה עד שילדה את תינוקה וקראה לו "איזם" הוא טיפל בה במסירות
עד שהתאוששה וחזרו כוחותיה שעזבו אותה במהלך הלידה.

אחרי כחודשיים וחצי, כשכל העולם היה בטוח שהאריה טרף אותה
הופתעו מאוד אנשי "אסום" בוקר אחד כאשר ראו אותה מגיעה ואריה
האטלס נושא את התינוק הרך.

"איזם" הקטן גדל והחל לעזור לאביו לרעות את הצאן של המשפחה.
למרות שנשאר הרבה פעמים לבד עם עדרי הצאן ועל אף גילו הצעיר
הוא אף פעם לא איבד אפילו לא טלה אחד. לאיזם היה חליל רועים
שאיתו הוא חילל כל פעם שנזקק לעזרתו של האריה והאריה היה מיד
מתייצב לשירותו.

הזמן עובר, ושוב יצאו אותה קבוצת נשים ליער לקושש עצים לחימום
ביתם ולבישול ואז ביקשו מאיטו שתספר להם על הפגישה המסתורית עם
האריה ואיך קרה שהוא לא טרף אותה.
היא ספרה להם שכאשר הם ברחו לכל עבר והיא נשארה לבד מול האריה
היא התחננה אליו שלא יטרוף אותה הוא ריחם עליה נענה לבקשתה ואף
טיפל בה וברך הנולד בצורה מאוד ידידותית "הוא טיפל בנו במסירות
אין קיץ כל התקופה שהיינו אצלו והביא לנו את כל מה שביקשתי
ממנו אך נגעלתי... מהריח הרע והבלתי נסבל שלו"
איטו המשיכה לספר והאריה שהיה קרוב אליהם ביער שמע את כל השיחה
והופיע פתאום והתקדם בצעדים מהירים ישר אליה...
"בוקר טוב איטו מה שלומך"?
"מה שלום בנך"?
"את זוכרת אותי"?
"איך אני לא אזכור אותך אחרי כל הטובות שעשית לי". ענתה איטו.
מה יש לך ביד?
"יש לי גרזן כדי לחטוב את העצים"
"תני לי איתו מכה חזקה בראש"
"איטו" סירבה כמובן אך הוא איים עליה ואז היא נתנה לו מכה ממש
חזקה, האריה נפצע בראשו ודם רב ניגר מראשו הוא ברח מהר ליער.

בפעם אחרת כשנפגשו שוב הנשים ביער ביקשו מ"איטו" שתספר להם מה
קרה בפעם האחרונה עם האריה המסתורי והיא סיפרה להם שאחרי
שהתעקש מאוד שהיא תיתן לו מכה חזקה בראש היא נתנה לו מכה והוא
נפצע וברח ליער כשדמו ניגר מהפצע בראשו.
באותו הרגע הופיע האריה בצעדים מהירים והלך ישר לעברה
"מה שלום הילד שלך"? שאל.
"הוא מרגיש טוב מאוד"
"תגעי לי בראש"
איטו נגעה בראשו והתפלאה:
"אפשר לחשוב שלא נתתי לך אף פעם מכת גרזן על הראש".

כן נכון את צודקת "איטו" ממכת הגרזן החזקה שלך החלמתי מהר מאוד
ולא נשאר אפילו סימן קטן או צלקת, אך מהפצע של המילים שלך "
ריח מגעיל ובלתי נסבל" לא הבראתי כלל.
ואז האריה התנפל על איטו וגמר איתה היות ולא הייתה זהירה
בדבריה ואמרה דברים מעליבים ופוגעים.

FABLE BERBERE DES AIT YAFELMAN, (Par Lhou FDAIL)