New Stage - Go To Main Page

גיא שמש
/
אליס באזיקים

בכיתי עירומה על הרצפה. קרועה מבפנים. דמעותיי התגלגלו כמו
פנינים עגולות. מתייפחת סידרתי את הדמעות בשורה. שיחקתי איתן
גולות! שמתי אותן בצנצנת. על הצנצנת כתבתי "הדמעות שלי".
נכנסתי למקלחת והתענגתי עם זרם המים. אבל לא יכולתי להגיע
לאורגזמה בלי גבר אמיתי. ושוב בכיתי. ודמעותיי התערבבו עם המים
ויצרו ג'לי שקוף.

אני לא יודעת לאיזה דבר ציפיתי כשיצאתי החוצה. (אולי בתמימות
ציפיתי לבית שלי שיחכה לי מחוץ לחדר האמבטיה.) היה שם גן ענק
עם קקטוסים גבוהים ועצים עתיקים ומפותלים, מתייסרים אל השמיים.
היה שם איש. האיש התבוסס בתוך בריכת בוץ ובכה. דמעותיו היו
פנינים (אבל הוא לא שמר אותן). "למה אתה בוכה?" שאלתי אותו.
"אני מתחנן לאלוהים." אמר.
ריחמתי עליו כי אלוהים לא עונה למי שלא יודע לקרוא בין השורות.
אבל הוא חייך ואמר שאני האלוהים של העולם הזה כי אני יצרתי
אותו בדמיוני הקודח.
"עכשיו אני רגוע." אמר, והחל להשתין. כשגמר אמר "אני רוצה
שתאהבי אותי."
"אני אוהבת אותך." אמרתי ליציר דמיוני.
"באמת?"
"כן."
"השבח לך." אמר ובכה, מ-אושר.
ראיתי שפן רץ, עוצר, מביט בשעון כיס, ושוב רץ ונעלם.
"אתה בטוח שזה העולם שלי?" שאלתי את האיש. (ולא של לואיס
קרול.)
"כן." אמר.

דמעות שחורות החלו לרדת מהשמיים. היה להן ריח של נפט. דלת
התהוותה ודרכה נכנס איש עצום מימדים עם אקדח גדול ביד. לבושו
כולו היה שחור, ועל ראשו חבש כובע גנגסטרים.
הוא חייך ואמר: "אני מאבד את חושיי!" והחל לצלוף סביב.
צעקתי עליו שיפסיק לפני שמישהו פה ייפגע, אבל הוא איים שיפוצץ
לאיש המתחנן את הראש אם לא אשכב איתו.
"תמיד רציתי לשכב עם אלוהים." אמר.
ניסיתי להסביר לו שיש אלוהים גדול ממני ואני סתם אלה של עולם
הזוי זה, אבל הוא רצה אותי והייתי מספיק גדולה בשבילו.
"זייני אותי." אמר, והחל מתפשט, אבל לא עזב ת'אקדח.

האיש המתחנן הביט בנו באימה. כשהגנגסטר הוריד לבסוף את
התחתונים ראיתי שיש לו זין באורך 20 ס"מ, וזה עוד לפני שהוא
עומד...
"תגרי אותי, בייבי." אמר.
פחדתי. כי כשזה יגדל ויזדקר זה יגיע בקלות ל- 40 ס"מ אם לא
יותר, ואם הוא יתחב את זה עד הסוף, אני אמות. אז התקרבתי אליו,
מרגישה אלימות בקרבי. שיחקתי בגופו, שיחקתי בזין שלו, נטלתי
מידו את האקדח ויריתי לו בביצים. הוא צרח כמו ברווז פצוע וחזר
לדלת שלו, ידו המגוננת מלאה דם.
"כלבה!" נבח, ונעלם בדלת, הדלת נמוגה.

ארטיקים אדומים נבטו מהיכן שנשפך הדם שלו. האדם המתחנן קטף אחד
והחל ללקק אותו בתאווה. הסתכלתי עליו בגועל אבל הוא משך
בכתפיו. כמה פיני באולינג צמחו מהקרקע ומישהו גילגל את הביצים
שלו כדי להפיל אותן. הירח זרח פתאום מלא עגול וזוהר כמו
פרוג'קטור במה. שיחים צמחו מסביבי במהירות. האיש המתחנן צרח
ואמר שהם מגיעים.
"מי מגיע?" צעקתי אליו.
"הדופקים."
השיחים כיסו סביבי את כל קירות הסיפור. יצאו משם בחורים עם
זקפות אדירות ורעב גדול.
"אני לא הומו!" צרח המתחנן, אבל הם התנפלו עליו וגררו אותו
לשיחים.
הם התנפלו עליי... קורעים ממני את הבגדים. הם... אני לא יכולה
להגיד.
ואז אני נופלת מטה כשהכול נשאר גבוה מעליי.  



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/2/06 15:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה