''אין סיכוי שאני הולך לברוח מהבסיס!'' אורי היה נראה נחוש
בדעתו.
''בוא'נה, אל תהיה כזה חנון...'' דניאל התעקש.
''די, דניאל. אני לא אברח מהבסיס, במיוחד לא כש... כשהשתחררתי
לפני חודש. מה... מה קורה כאן?''
''תפסיק כבר לחשוב, יא פחדן. הבטחת לי שתיגמל מזה. אתה רוצה
להישאר אותו אורי המעפש (התמלילן שלי לא מוכן להכיר במילה מעפן
- אייל) שהיית כשהגעת אליי, או שאתה מוכן להתבגר כבר, כמו
שהבטחת לי? לעזאזל איתך! אני זוכר שאמרת שאתה מוכן להכול, שאתה
רוצה לנסות הכ...''
''כוסאומו! תפסיק כבר. אפילו שאני לא יודע מה אני עושה בבסיס
המזדיין שלי, או מה אתה עושה כאן, אבל אני יודע לזהות זיון
שכל, במיוחד כזה ארוך ומעפש (התמלילן שוב גבר עליי - אייל).''
''הקיצר, אתה נשאר כאן להתעפש או שאתה בא איתי?'' דניאל כבר
סימן בידו כאות לקוצר רוחו. אם הייתם רואים את פניו של אורי,
הייתם שמים לב בוודאי שהוא הולך להישבר ללחץ החברתי של דניאל.
''טוב, כוסאומו! אבל איך?'' אמרתי לכם ואמרתי לכם.
''ניקח את שני האופנועים האלה'', דניאל נשמע אדיש מתמיד.
''איזה אופנועים ואיזה נעליים... וואללה...'' אורי הביט סביבו
ונדהם לגלות שני אופנועים ממש לידם. להפתעתו הוא גם גילה
לראשונה שהוא לא נמצא רק בבסיסו, או בסיסו לשעבר אם נדייק, אלא
על גג בניין המגורים. אורי כבר התייאש מלחפש היגיון, הוא כבר
קיבל את הדברים כפשוטם. הוא רק פלט איזה ''כוסאומו'' אחד או
שניים ועלה על האופנוע. הוא התניע אותו, כמו שראה שעושים
בסרטים, וקפץ היישר אל תוך הג'ונגל.
טוב, אולי יער או חורשה אפילו, יתארו את קבוצת העצים הזו יותר
במדויק, אבל תסכימו איתי שג'ונגלים זו אחלה של מילה.
''כוסאומו'', כאילו שזה לא היה צפוי, ''מה אנחנו עושים באמצע
היער המעפש (יופי, ביל גייטס. להשתלט על העולם מילולית...
רעיון לא רע, אבל זקוק לליטוש - פינקי והמוח) הזה?''. אורי לא
זכה לקבל תשובה, הוא גילה עד מהרה שהוא לבדו בג'ונגל הזה. אורי
הסתכל שוב ימינה ושמאלה, לבדוק אולי יש עוד מישהו מלבדו ומלבד
העצים הארוכים, אך כשהוא שלל את האפשרות של עוד צורות חיים
ביער הזה, הוא התחיל ללכת. מה עוד יש לעשות באמצע ג'ונגל? הוא
לא ידע לאן או למה בכלל הוא הולך, אבל הוא ידע שככה עושים בכל
פעם שנתקעים בג'ונגל אחרי שקופצים מאופנוע על גג בסיס צבאי.
להפתעתו (מילה שהחלה לאבד את ערכה בסיפורים לאחרונה - אייל)
אורי גילה זחל גדול מעשן קטורת ריחנית ומתקתקה בצורה חשודה על
פטריית שמפיניון גדולה במיוחד. לא היה לו כוח להתחיל ולדבר עם
זחל ממש גדול ומעפש, ולכן הוא המשיך הלאה, מפנה מבטו הרחק
מהזחל. את מבטו תפסה עד מהרה כוסית בלבוש פריקי-שיקי שכזה.
חולצה גזורה, מכנסי ג'ינס מתרחבות מעט בקצה וכמובן סניקרס.
''היי, יפהפיה'', אורי הנמיך את טון הדיבור, להבהיר שזה פלירט.
מה? אם אתם הייתם רואים כוסית באמצע ג'ונגל, לא הייתם עושים את
אותו הדבר?
''מה העניינים, אורי?'' שאלה הכוסית בשיא הטבעיות.
''מאיפה את יודעת את השם שלי, כוסאומו?''
''לא קוראים לי כוסאומו'', ציחקוק מלא חן, ''קוראים לי
ליסה.''
''ליסה כמו ב... עליסה? זאתי מארץ הפלאות, כוסאומו?''
''אני אחותה. בעליסה כל הזמן משתמשים בכמעט כל אחד מהספרים
האלה של הסיפורים הקצרים. טחנו אותה טיפה יותר מדי. ומשום מה
היא כל הזמן בתולה שם.''
''ומה הקטע שלך?''
''אני נותנת.''
''כוסאומו...'' (אל תתחילו להתעפש לי, הא? - אייל הגבר, המלך
ו... והמושלם)
''ומה הקטע הזה שלך מהכוסאומו הזה?''
''מה? אני אף פעם לא אומר כוסאומו. כוסאומו...'' (המילה
כוסאומו בחסות כוסאומו קולה. כוסאומו קולה - אל תשתה ותנהג,
תשתה ותקלל)
''רוצה לטייל איתי קצת?'' ליסה חייכה. מעניין מה הוא יעשה
באמת...
''יודעת מה? אני אשמח אם תכירי לי את המקום''. הפתעה! ליסה
לקחה את ידו של אורי המעפש וטיילה איתו בג'ונגל שהפך בינתיים
למרחב פתוח, עם הרבה ציפורים מצייצות מעל. רק הדרדסים הכחולים
שברחו מגרגמל הרשע הפריעו לאווירה הפסטורלית.
''לא צריכים לעזור להם או משהו?'' אורי דאג לשלום החברים
הכחולים החדשים שלו. מעניין אם לא הייתה לידו כוסית כמו ליסה
הוא עדיין היה כזה טוב לב.
''אל תהיה מצחיק. בשביל מה יש את סופרמן?''
''תגידי... מה זה המקום המוזר והמעפש הזה? כוסאומו...''
''לא יודעת'', ליסה הקישה בעקביה שלוש פעמים והחלה כבר להעלם,
''כוסאומו לנד?''

''דניאל! אמרתי לך שלא צריך לתת לחבר המעפן הזה שלך לעשן את
זה.''