אתה קם בבוקר אחרי יום כל כך יפה שהיה לך עם בנאדם שאתה כל כך
אוהב ולילה שבו כל כך לא ישנת כי הכל התנפץ לך פתאום.
אתה קם אחרי לילה של חוסר שינה כי פחדת שיקרה לך עוד משהו רע.
אתה קם ויושב מול המחשב. אתה מדליק אותו, את המסך, את הרמקולים
ומפעיל את המוזיקה.
אתה שומע שירים, את העצובים מביניהם וכשמגיע שיר שמח אתה משתדל
להעביר אותו כמה שיותר מהר כדי שהוא לא יגרום לך לחייך - אתה
נהנה בצורה מעוותת מהדיכאון שלך.
אתה מול המסך של המחשב שלך, יושב כפוף כי רע לך, שומע שירים
דכאוניים כדי שיישאר לך רע ואתה יודע שיש דבר אחד שמחזיק אותך
מאושר, אבל אתה לא רוצה לפגוע בו ושגם לו יהיה רע, אז אתה שומר
בלב וכל כך קרוב הרגע הזה שתתפוצץ מרוב חוסר שיתוף.
קר בחוץ, אתה יושב לך כפוף, מול המחשב, שומע שירים שרק עושים
לך רע יותר, יש טלפון פתאום, הוא התקשר לבדוק שהכל בסדר ושטוב
לך - הוא מעודד אותך!
אתה מנתק את הטלפון ומתיישר, אתה מבין שכמה שרע לך וקר בחוץ,
חם לך מבפנים כי בכל זאת למישהו אכפת ממך והוא דואג לך עכשיו,
אתה מעביר עוד שיר. הפעם שיר שמח דווקא וטוב לך, למישהו אכפת
ממך וחם פתאום.