את כל הזמן שביזבזתי, בזזתי מהפאן
ההנאות של החיים, ברחשו לי-ולאן?
לארץ עוץ, ועוץ לי גוץ לי, עוד פוץ עם פוזה
חביבי-לא רואים אותך בקושי-כנראה בגלל הגובה
אני שמתי כובע, אבל המוח שלי נצלה
החור באוזון טיגן אותו, שרף על אש קטנה
אני מרגיש כמו משתנה כי כולם משתינים עלי
מקדימה מאחורה - מעליי ומצדדיי
חלאס-כן אני אומר לאנשים כבר דיי
כי ירדתם עליי מספיק ועכשיו אני בHIGH
כן-כמו שנתתם? ככה תקבלו
כמו שצחקתם? ככה גם תבכווו!!!

אז מה הטעם להמשיך, כשאין לך את הדרך?
מה הטעם לכתוב עם לשירים שלך אין ערך?
מה הטעם-מה הריח - מה מרגש האהבה?
תגידו לי רק מה?! כי כבר אין לי מושג!

המילים! כאב... ודם שנשפך...
כמו המוניטין שלי שנכנס כמו זבל אל הפח
בום טראח... ואני כבר לא מנופח
כל הבטחון שלי - הלך לעד ולא יישוב עוד
damn...
אני אומר לזה אמן, אני אומר להתראות
אני אומר מילה אבל היא לא תופסת עמדות
לא נוקטת עובדות, והאמצעים שלי אבדו
בתוך ים של אשליות - עם התקוות טבעו
הלכו לעולמם, תנצ"בה - כמו החברים
שאמרו לי שהכל סבבה אבל הם שקרנים גדולים
כי את כל השקרים אני פשוט לא בולע
פרצופי פוקר מכוערים - אותם בעל פה יודע
ודומע!... על כל מי שעכשיו שואל
שמע ישראל אני צועק,
אבל מעניין אם הוא שומע...


אז מה הטעם להמשיך, כשאין לך את הדרך?
מה הטעם לכתוב עם לשירים שלך אין ערך?
מה הטעם, מה הריח - מה מרגש האהבה?
תגידו לי רק מה?! כי כבר אין לי מושג!