אני אוהבת את הגשם.
בעיקר מכמה סיבות.
קודם כל, כי אפשר ללכת על המדרכה, רטובים ושלווים, ואז באה
איזו מכונית ומשפריצה עליכם וככה משנה לכם את כל היום.
חוץ מזה, אפשר לראות את כל הזוגות מתחבקים מתחת למטרייה, וזה
עושה נעים, גם אם לכם אין עם מי להתחבק.
אפשר ללכת ככה ברחוב, עם הקייס של הגיטרה, ולראות כלב קשור
לאיפה שהעגלות של הסופר עומדות, ולראות אותו מיילל. ואז לגשת
אליו, וללטף אותו, והוא בתמורה יקשקש בזנב, יעיף לכם על הקייס
בוץ ואז תלכו משם, מקללים מתחת לנשימה.
הגשם גם, הוא בעצם המזג אוויר היחיד שמתאים את עצמו למצב רוח
שלך.
אם אתה שמח - מצוין, תקפץ לך ברחובות, רק אתה והמטרייה.
אם אתה עצוב - אדרבא, העננים ידכאו אותך שבעתיים.
אבל הכי טוב, הכי טוב זה שכאתה בוכה, וכשיורד גשם, אף אחד לא
רואה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.