עוד לפני שגלילאו גליליי גילה שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא
להיפך, הרבה לפני רעיונות ההשכלה וההומניזם, מאות שנים לפני
"גרין פיס" ו"תנו לחיות לחיות",
היה את רוג'ר. רוג'ר היה הצמחוני הראשון.

רוג'ר נולד וגדל בלונדון של המאה ה-12, בתקופת הכיבוש הצרפתי.
הסיפור שלנו מתחיל ביום הולדתו ה-17 של רוג'ר, בשנת 1148.
רוג'ר היה בדרכו הביתה מעוד יום עבודה מפרך בנגריה של אביו.
רוג'ר מיהר הביתה מפני שלא רצה לאחר לארוחת המלכים שאימו בישלה
לכבוד יום הולדתו. בעודו פוסע ברחובות לונדון הצפופים
והמסריחים של אותה תקופה, ראה רוג'ר בצד הדרך, ליד תעלת הביוב
הפתוחה, חזיר מת שוכב על גבו. רוג'ר עצר, התקרב לחזיר ונתקף
פחד גדול. על פניו של החזיר, במקומות שאליהם הזבובים עוד לא
הספיקו להגיע, היה מבט של חוסר אונים וייאוש. נראה היה כאילו
החזיר השלים עם מותו. יש לציין כי מראות שכאלה לא היו כל כך
נדירים בלונדון של אותה תקופה, אולי חזיר תועה שברח מעדרו ולא
היה לו מה לאכול, או חזיר שניצל משחיטה וחלה במחלה. אך המראה
הזה, של החזיר, עשה משהו לרוג'ר. רוג'ר הסתכל על החזיר, החזיר
הסתכל על רוג'ר, ולרוג'ר נפל האסימון, האסימון של רוג'ר לא היה
אסימון רגיל שנופל, הוא היה אסימון שנפל מבניין בגובה של
עזריאלי לפחות, ונחת לרוג'ר ישר על הראש. במוחו של רוג'ר עברו
כל מני מחשבות חדשות שהוא לא הכיר, הוא חשב על כך שאדם חושב את
עצמו כאדון על הארץ ולכן מרשה לעצמו להתעלל ולשחוט חיות, ללא
שום גבול, הוא חשב לעצמו שזהו מעשה לא צודק ולא מוסרי,
ושאלוהים צריך להעניש את בני האדם.

רוג'ר רץ אל ביתו, פתח את הדלת, ומיד התעטף בריחות חונקים
ומדהימים כאחד של תבשילי בשר ודגים שהונחו על השולחן. אימו של
רוג'ר נשקה לו על לחיו, והמשפחה ישבה לסעוד. אימו של רוג'ר
הגישה לו בשר עגל עם תפוחי אדמה. רוג'ר הסתכל על המנה, שביום
רגיל היה טורף, וכל מה שיכול היה לחשוב עליו הוא עגל מקפץ לו
בטבע מזמזם את המשפט: Born to be wild. רוג'ר היה מבולבל
ונסער, הוא ביקש את סליחת המסובין, וניגש למיטתו. אולי שינה
טובה תעזור לי, חשב רוג'ר.

למחרת בבוקר אימו העירה אותו ושאלה אם הכול אצלו בסדר, והאם
הוא חולה. היא הציע לו קותלי חזיר, רוג'ר הצהיר כי הוא חדל
מאכילת בשר. אימו הסתכלה עליו במבט מוזר, כזה שיש לרוב המוחלט
של האימהות, והציעה מרק עוף. רוג'ר לא טרח להזכיר לה שעוף, הוא
גם סוג של בשר. אימו של רוג'ר לא הבינה, הרי אביו של רוג'ר עבד
קשה והביא הביתה די כסף על מנת לכלכל את המשפחה בכבוד ולא
לחיות רק על ירקות ודגנים. רוג'ר מאוד אהב בשר, ולא היה ילד
מרדן על פי רוב. אז מה פשר הסירוב?

באותו בוקר סגרירי בלונדון של המאה ה-12 נשבע לעצמו רוג'ר,
גיבור סיפורינו, שהוא יחיה חיים צמחונים וריקים מסבל, הוא היה
האדם הראשון שנשבע שבועה זו.

כמו ז'אן דארק, כמו קארל מארכס, כמו א.ד. גורדון, רוג'ר היה
מאותם אנשים שהיו מהפכניים בדעותיהם, שנולדו טרם זמנם, ושלא
הושפעו מחינוך או מגורם חיצוני אחר. את המהפכה של רוג'ר עשה
מישהו אחר.