[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנה רגב
/
עבודה של גדודים

יהלי תמיד אומר שאני עושה עבודה של גדודים. יופי באמת - הבן
זונה בפלחה"ן נח"ל ואומר לי שאני עושה עבודה של גדודים! מה
לעשות שלא לכולם היה זין ליח"טיות. הבנאדם לא יידע בחיים מה זה
לטחון 4/4 ש"ג/תצפית או לשבת בתוך שיח קוצים כל הלילה וכל
הבגדים החמים בארץ לא יעזרו לך להתגבר על הקור. כי וואלה,
בנאדם, אתם יוצאים לכם למבצעים, מתארגנים, נוהל קרב, מפגיזים
איזה "לילי" כמה שעות וחוזרים לדפוק שינה, לדפוק כמה סיגריות,
לדפוק איזה קפה שחור, בטח דפקת גם כמה מלוכלכים ככה על הדרך...
ואחרי זה, כשאני עושה 18-3 קבוע באיזה תירוץ עלוב, אותך
משחררים לכמה ימים כי מה, בכל זאת, אחרי מבצע, צריך לנוח.
ואז אתה בטח גם דופק איזה טיול טוב, דופק כמה ג'וינטים, דופק
את החברה. מה רע לך, תאמין לי.
די, איזה חרייאט אני. כולי גאה בך ממש, וכל הכבוד לך, כי
תכלס, מי כמוני יודע שמה שאתם עושים שם זה מזה לא קל. ובאמת
גבר, יש לי מזל שיש לי חבר כמוך. בנאדם מדהים, וואלה, כיף לי
שאתה חבר שלי. חוצמזה, כבוד, יצאת גבר שבגברים, ואתה יודע את
זה.



ופתאום ההקפצה הזאת, וזה אפילו לא בתרנגול וכל הזין כי מי
שנמצא עכשיו בתצפית, נחש מה, זה אני. עם טוש מעפן ביד ימין
מקשקש איזה משהו עוד יותר מעפן בעמדה. "תלם, תלם האם שומע?!"
אז כן זה אני וכאילו שזה לא מספיק, אז אני גם מה שנקרא
בנדב"רית למתקדמים: "מדויק". תשאל את אדלר, גם הוא היה
"מדויק". אז מילאתי את תפקידי - לדייק. ודייקתי. אין יותר
מחבל. אחי, הוא היה כל כך קרוב לאופק, המש"קית ת"ש שלי, ולרס"פ
החמור שלי... אולי אתה מכיר אותו, הוא גם יוצא פלחה"ן. קיצר,
אז המלוכלך היה כל כך קרוב, עוד שנייה היה מוריד את שניהם יחד,
או חס וחלילה, לא עלינו, היה מביא לנו איזה צבא שמיים פה. אללה
יסתור.
ובאמת דייקתי. כדור אחד למרכז מסה על מנת לנטרל. כנראה שאלפיים
שעות, במצטבר, של תדריכי מוצב עשו משהו. הם והבארט העצבני
בתלם. לכם אין בארט בפלחה"ן הא, יא אפסים מלוקקים? כולכם עם
M-24. תשמע, אחרי הכל- להוריד את המחבלים - עבודה של גדודים.



ולך תסביר עכשיו לכולם שאסור להם, ולא ראית, והכל היה עניין של
שניות, והם באמת יודעים שאסור - כי הרי איך אפשר לחיות שם ולא
לדעת? אנחנו תקועים שם חודשים - אין מצב שהיא לא ידעה. אין
מצב. ואולי הם לא יודעים? מה, אתה חושב שלא? אולי רק היא לא
ידעה... בעצם, מה ילדה בת 12 בכלל יודעת?



"די פישלר נו, כמה פעמים צריך להגיד לך, עזוב'תי! לא רעב,
חלאס!!!" בואנה, אנ'לא יודע מה יש לי. זה כאילו מאז הקטע עם
הבת זונה הקטנה, שבגללה אגב קיבלתי את תואר הכבוד "מדויק" עם
דגש על ה"דו", נהייתה לי הרגשה מסריחה כל היום. אין, זה לא
עוזב אותי. עוד X על הנשק? עוד קצת לשם הרע של צה"ל? אחי, לא
מזיז לי בגרוש. מה נראה לך, ה-X הזה שווה משהו?! אז יש X. ממש
כבוד... מה כבוד בזה בכלל?! אחחח... איך רואים שאתה פלחה"ניסט
אוכל בתחת.



פתאום נכנסה לי לראש איזה מחשבה אובססיבית כזאת, שאין מצב שאני
לא רואה את המשפחה שלה איכשהו. ההורים, אחים. משהו. מה הסיפור?
לא יתנו לי לעבור באחד המחסומים שאני נמצא בהם שעות בעצמי?
ססעמק - אני המצאתי את המחסומים האלה!
לא, מה אני פסיכי?! מה נראה לי שאני? מה, להיכנס ככה באמצע כל
האינתיפאדה... תוך שלוש שניות אני עם כדור בראש או חטוף באיזו
מעבדה של חמאס. או וואלה, למה לא להכנס כבר עם מדים ונשק...
ואולי גם לרשום על המצח "מוות לערבים". מה חשבתי לעצמי...

בסוף ראיתי את ההלוויה שלה בטלוויזיה. אני פאקינג בדירה שלי
בקיבוץ והיא לא עוזבת אותי, בת זונה. צצה בכל חור! בטלוויזיה,
בפאב. בחדר אוכל. כשנוסעים עם החבר'ה לנגב חומוס בכפרים. בדיוק
לפני שאני קופץ ערום לבריכת הקצינים. כוס אמא שלה.

ההורים שלי לא יודעים. מה, להגיד לאבא? להגיד לאמא? הם יחשבו
שאני איזה מפלצת. כולם עמוק בקטע של מרצ וזה, והנה, בנם יחידם,
או לפחות זה שבצבא, דופק כדור בערבייה בת 12. ולא סתם כדור.
כדור של רובה צלפים- לא פחות ולא יותר. וואלה יופי. מתאים בול.
אני באמת מפלצת, אחי. ושלא תבין אותי לא נכון, גם אני יעני הכי
עמוק בשמאל שיש. מרצ ועלה ירוק וזה. מה, אחלה מצע חברתי. ובסוף
אכלתי אותה. כמו איזה מזדיין דפקתי הכל. מה, אז עכשיו אני אוכל
סרטים עד גיל 100?!
אתה יודע, כשמדברים על זה עם גולנצ'יקים הם לא מבינים מה הסרט
שלך. תאמין לי, אצלם גופות של ערבים זורמות כמו זרע בעמדת
תצפית. נשים, גברים, ילדים... אין להם אלוהים. ואתה יודע מה,
אחד מהם פעם אמר לי שהכי הרבה יש אצלהם מה שנקרא "ילדות טעות".
זה הכינוי לכל הבערך 17 אלף ילדות בנות 9-14 שהתקרבו קצת יותר
מדי לגדר ונתקלו בכל מיני חיילי צה"ל מצטיינים. ציוניים, בני
טובים, קיבוצניקים - שרק מגנים על גבולה של מדינת ישראל. על
היישובים, התושבים והעוברים בגזרה. רק עושים עבודה טובה. עבודה
של גדודים. אבל גולני זה דבר אחד ואנחנו זה דבר אחר. נח"ל,
אחי, מלח הארץ, בני משקים, בני גרעין וכאלה. מה לי ולילדות
טעות, הא? אני מרגיש כאילו אני חי באיזה אלבום, לא יודע מה
להגיד לך. מלא תמונות רצות - בלי חיבור, בלי קשר. עוד ג'וינט
עם שוורץ, עוד שוט בפאב שלנו, עוד זיון סתמי, דפדוף, עוד מחבל
נפל, עוד קפה, עוד הרגשה מסריחה בבטן, ועוד תמונה מאלבום
התמונות נקרעת, האלבום של החיים שלי בתקופה האחרונה, ועוד זיון
סתמי נוסף לרקורד, ולדפדף שוב, עוד צעקות מצורי המ"פ, עוד
ריתוק שמלווה בעוד צל"ש על עוד מחבל שהורדת ועוד מבוקש בכיר
חוסל אצל הפלחה"ניסטים, ועוד קפה שחור פושר בעוד מארב מסריח
ועוד לילה ועוד יום ועוד אחד, ועוד תמונה לא קשורה לזאת
שלפניה...
ועוד יציאה הביתה הגיעה. עכשיו כבר לחמישה ימים, שיעברו תוך
חמש שעות בפנאן של הקיבוץ. איך אני מת על הקיבוץ. נכון, שכשאתה
אומר "קיבוץ בצפון" זה נשמע סקסי כזה? אכושרמוטה סקסי. אז מה
גבר, איך בפלחה"ן בימים אלה? שמעתי מתחמם שם באיו"ש. מחבלים על
הגדרות ממש. כן, או ילדות. חלאס, לא מצחיק. אתה יודע שזה קשה
לי.



אדלר נפצע. הבנאדם הכי מורעל בצה"ל, כולו מטכ"ליסט ענק, אבל
ענק - נפצע באיזה מבצע ונהיה יותר שמאלני ממני. פתאום מדינות
זה חרא, דגלים וסמלים זה קרע בין עמים, התקווה זה פאשיסטי,
גבולות רק מביאים מלחמה. אחי, הוא נשמע כמוני בכיתה ט' בהפגנה
עם הנוער העובד. אדלר, אתה קולט? אדלר- הסוס הטרויאני הזה נהיה
לי עלה ירוק. עכשיו הוא באיזה חודשיים גימלים עד שיגידו לו
שהוא סוג של נכה צה"ל ואז הוא יהיה מיליונר. כבר תכננו הכל -
אני אשתחרר עד אז (אמן ואמן) והוא יקנה לנו מלא גנג'ה בכל
הצבעים ומכל הסוגים ומכל המקומות על הכדור הזה ונעשן כל היום.
אההה... כן אחי, אני מ.א. עייף... עוד חודשיים למנאייק. תאמין
לי, עזוב אותך. אני אכלתי מספיק חרא בשירות שלי. פתחו אותי מכל
כיוון. זוכר איך שהיינו קטנים היו אומרים לנו: "עד שאתה תגדל
כבר לא יצטרכו חיילים בצבא..." קצת עבדו עלינו, הא?



אדלר ואני כנראה כבר לא ממש נעשן מלא גנג'ה. כשאמרו לו
שהפיזיותרפיה לא תעזור כמו שחשבו והוא הולך להשאר נכה - הוא
לקח את זה די קשה כמו שאומרים. תגיד, מה קרה לך, אתה יודע מה
זה אומר? אז בוא אני אגיד לך בדיוק מה זה אומר- זה אומר לא
ללכת יותר, לא לקפוץ לבריכת הקצינים, לא לבריכת המשושים ולא
לברווז באמבטיה. לא לשחק כדורגל בשישי אחרי הצהריים, לא לרדת
את המדרגות לפאב, אחי - לא לזיין! איזה חיים זה, תגיד לי?!
תאמין לי - אתה עשית בשכל. כשזה קרה לך לא חשבת פעמיים. עם כמה
שאתה פלחה"ניסט, זה היה הדבר הכי גדודי שעשית, לא לשווא החבר'ה
קוראים לי "מדויק". כדור אחד למרכז המסה שלך על מנת לנטרל.
ושעה אני חופר לך פה על כל מה שקרה לי מאז. כל מה שקרה לנו.
לקיבוץ. עומד מעל הקבר שלך כמו איזה בוק ומזיין ת'שכל. אולי לא
הייתי צריך לספר לך על אדלר. בכל זאת, אתה מהפלחה"ן... לא צריך
ללכלך את הידיים הענוגות שלך בזבל של גדודים... גם אדלר יצא
גבר, רק שתהיה בעניינים. אמנם לא ראיתי אותו בפעולה, אבל
בוא'נה, הוא לחץ על ההדק בעצמו! בלי להעליב אותך או משהו, אבל
צריך בשביל זה אפילו יותר אומץ מאשר לבקש מהחבר הכי טוב שלך
שיעשה את זה... פששש, לא לזיין יותר, איזה אסון.
ואם כבר שאלת, אז אני עדיין לא ישן משהו. משוחרר כבר 4 חודש,
והמוח שלי יותר בסדיר ברצועה מאי פעם. אין, לא הולכים יותר
לכפרים לנגב חומוס, אין כבר כמעט אף אחד בחדר אוכל, הפאב ריק
לגמרי... מאז שאתה ואדלר הלכתם דברים השתנו. נשארתי כמעט לבד
פה. הבנות נסעו לטייל, שירה שכרה דירה בתל אביב... לא נעים לי
להגיד לך, אבל היא גרה עם שוורץ עכשיו. אחרי שקרה מה שקרה הם
די התקרבו והכל... תשמע, יהלי, אף אחד לא יודע על הטובה שעשיתי
לך אז שיישאר בינינו, כן? האמת היא שבאתי לפה בשביל משהו אחר
אבל לא ראיתי אותך מלא זמן אז גלשתי קצת. בכל אופן, היא עדיין
לא נותנת לי לישון. מה מי, מה מי? מה אני מדבר לקיר? איזמיר,
הזונה הקטנה. הילדה בת פאקינג 12 שהקצינים מכניסים לך למוח
בכוח שהיא איזה מינימום מבוקש בכיר אם לא ראש החמאס. בקיצור,
אני צריך ממך טובה רצינית. זוכר את היום ההוא בל"ג בעומר של
י"ב? מה שהבטחנו- אני, אתה, שוורץ, אדלר, פישלר וכולם? זוכר?
בקשר לזה שאם אחד מאיתנו הולך..? אז... אני צריך... אני מבקש
ממך את הטובה הזאת, שתקיים את ההבטחה שלך. של כולנו. זה באמת
הטובה האחרונה שאני מבקש ממך אי פעם. הבאתי אותו איתי כמו שאתה
רואה. זה אמנם לא M-24 אבל זה מה יש. זה באמת ייקח שנייה.
תודה, באמת תודה.



באותו יום בבית קברות, יהלי, החבר הכי טוב שלי, יצא גבר פעם
נוספת והחזיר לי טובה שהוא הבטיח לי מזמן, עוד לפני שהיינו
בצבא בכלל. היינו ילדים בי"ב אבל ידענו טוב מאוד מה אנחנו
רוצים. זה באמת לקח רק שנייה. ויהלי, עם כמה שהוא פלחה"ניסט,
עשה עבודה ממש טובה. ירי למרכז המסה שלי על מנת לנטרל. זה היה
כל כך חלק, שכמעט היה אפשר לטעות ולחשוב שהוא בכלל לא
פלחה"ניסט. ללא ספק היו לו ידיים של גדודים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לוזר?

טוב אולי קצת.




אחד, שר לפיתוח
אזורי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/2/06 20:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה רגב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה