מילים ולחן - חיים אוליאל
ביצוע
הסוכריות: תומר אלבז / יונתן שפירו / אילן שערי / איתי שקד
אל מול גבולות השעון,
ממרחקים אבודים,
אני יכול עוד לזכור,
בית קפה קטן אפור כשהיינו ילדים,
בחום השמש,
ביום של חג או יום של חול,
שדרות ובית תוף וכינור.
במקום בו היו גם דמעות,
כוסות ומשחקי קלפים,
בעיניים השותקות,
ראית אנשים קשיי יום מלאי שמחת חיים,
בחום השמש,
ביום של חג או יום של חול,
שדרות ובית איש וכינור.
מול מגבלות השעון,
במרווחים ארוכים,
אני רוצה עוד לשמור,
את הדמויות את הפנים,
הסיפורים הישנים,
בלילות הקיץ ששרנו בקולי קולות,
שדרות ובית איש וכינור.
כל טיפוס עם שם מוזר,
אומר שלום לכל מכר,
מרחוק,
בלילות הקיץ ששרנו בקולי קולות,
שדרות ובית איש וכינור,
בלילות הקיץ ששרנו בקולי קולות,
שדרות ובית...כינור.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.