לנסות לגעת בפניה,
אך אינך מסוגל להגיע,
מנסה למשוך אותה אליך,
אך היא כבר לא שלך

אתה עדיין אומר אהובתי,
אך היא כבר אהובתו,
מילותיך של אהבה נאמרים מפיו,
ואתה יודע שהמילים כבר נאמרו מפיך

והכאב שבליבך נמשך לעד,
הוא לעולם לא יעלם,
האהבה עדיין בוערת בליבך,
וגם בליבה, אך גם בליבו,
והאהבה שלהם משחקת עכשיו,
ואתה יושב מהצד ורק יודע,
שאהובתך לעולם לא איתך

חברך יושב על הספסל,
הכל נראה רגיל וישן,
אין כל חדש הוא עונה,
ואתה שמח בחייך

והידיעה מגיעה מפיה,
וליבך נשבר,
איך ומתי הספיקו להפגש?
הגורל הוא עד כדי כך אכזר

וההרגשה שפעם הייתה רגילה,
השתנתה לכאב של חרב הנתקעת בליבך,
ומחשבותיך על הסוף קרבים,
האם יצליחו למשוך את חרבו מליבך?
או שישאר תקוע לנצח,
בזמן שאתה מביט כמו צופה מהצד,
בסרט נע, שהגיבור הוא איננו אתה,
והיא האישה שנעלמה,
והוא הרוצח שזכה

והכאב יעבור ויתחלף בשימחה,
והצער שלך יהיה שייך לעבר,
תחייך ואפילו תצחק,
כשעוד אהבה תתגלה לפניך.