New Stage - Go To Main Page

יעל רוזנס
/
כמה נחמד

אני אוהב אותה. היא ממש חמודה. אני אוהב אותה, אבל היא מאוהבת
בגיטרה שלי. היא מאוהבת בגיטרה שלי - זה בכלל אפשרי?
כל הבחורות שאני פוגש משוגעות. בכלל, איזה בחורות עונות למודעה
שמצויר עליה בחור מכוער, כלב, פרפר, וחיה בלתי מזוהה? רק
משוגעות.
אני בעצמי משוגע לא קטן, באמת, אבל אף פעם לא זיינתי את הגיטרה
שלי (שאותה אני מאוד מכבד).
פעם אחת הייתי מאוד קרוב לזה, אבל לפחות הייתה לי מספיק תבונה
כדי לא לעשות את זה.
לפני חודשיים, כתבתי (וציירתי) מודעה מאוד נחמדה, כי אני בנאדם
מאוד נחמד, שמאוד אוהב אנשים נחמדים. הנחמדות שלי לא נובעת
משום מקום אחר, חוץ מהרצון שלי להיות הכי בסדר שיש, הכי מחובב
על ידי כולם ובלבד שלא יעשו עליי ניסויים. לזה אני לא מוכן.
כשהייתי קטן, אז היה לי רופא שיניים שאני די בטוח שעשה עליי
ניסויים. אני לא פרנואיד, זה פשוט שראיתי אותו מכניס לי
כימיקלים לפה, וכשיש לי כימיקלים בפה, אני אף פעם לא יכול
להיות רגוע. אני די בטוח שהוא התעסק לי עם המוח, כי כשהייתי
אצלו, אז הוא חיבר לי כל מיני מתכות לראש (לטענתו כדי שאני לא
אזוז), ואז שם עליי כל מיני משטחים כאלו. אחרי זה הוא שאב לי
חומרים מהשן, והסתכל על זה למשך רבע שעה. ואז הוא שם את זה
באיזו מגבת. אבל אני ממש לא רוצה לדבר על זה. בכל מקרה,
המודעה, מסתבר, הייתה להצלחה גדולה. התקשרו אליי אנשים מכל
הגילאים, שרצו ללמוד לנגן על גיטרה, וגם כאלו שהתקשרו רק כדי
לבדוק עלויות. ואז פגשתי אותה. אומנם הבחורה הכי טיפשה שפגשתי
בחיי, אבל כשהיא החזיקה את הגיטרה, היא הייתה ממש סופרוומן.
אהבתי אותה. זה נדוש, מה אני אעשה, אני אוהב אותה.
הזמנתי אותה לצאת איתי, למרות שאני בדרך כלל לא עושה את זה (זה
בגלל ה- נו, איך קוראים לזה... האהבה). היא הסכימה (אני חייב
לציין שהבחורה לא הייתה פופולארית במיוחד. אולי כוסית, אבל
מעצבנת בטירוף), והיא אמרה שהיא רוצה לקחת אותי למקום מיוחד.
חיכיתי לה מתחת לבית שלה, והיא הגיעה. היא לקחה אותי לאטליז של
אבא שלה. היה לי כבוד אליה, אז לא הקאתי כשאבא שלה חתך לפרה
שהרגע נשחטה את הבטן. אבל מאוד רציתי, מאוד. הסתכלתי עליה,
מרותקת אל המעשים של אביה, לא ממצמצת למראה אביה מבתר חיות.
אהבתי אותה, אבל, אתם יודעים, גם אהבתי חיות. בסוף הקאתי.
בחוץ. היא הסתכלה עליי כשהקאתי, שוב, בלי להניד עפעף. "אתה
חולה?" היא שאלה. "לא, אני בסדר." עניתי לה.  
"מה קרה לך?"
"סתם. אני נורא אוהב להקיא."
"אה, אוקיי."
שוב הסתכלתי עליה. שום דבר ממה שהרגע אמרתי לא נראה לה מוזר.
התחלתי לחשוב אם כל הסיטואציה הזאת לא נוגדת את אידיאולוגיית
הנחמדות שלי, בה כל כך התעקשתי לדבוק. בכלל, זה גם נגד את
עניין הפרנויה שיש לי (אבל הקטע עם הרופא אמיתי לחלוטין, הוא
ניסה לרצוח אותי!). היא הסכימה שנלך למקום שמקובל ללכת אליו
בדייטים, כדי שאני אוכל לחזור להיות סתם בחור נחמד מאוהב,
והלכנו למועדון ג'אז. היא נרדמה . כל הדרך לבית שלה, היא
החזיקה לי את היד וזמזמה. בחור מאוהב. בחור מאוהב שאוהב כלבים,
וגיטרות ובחורות, הולך יד ביד עם בחורה שאוהבת בשר נא, לראות
אנשים מקיאים, ולנגן בעירום. הגיוני. עלינו אליה הביתה, אכלנו
(כל השטויות שאנשים יספרו לכם על זה שנגמר להם התיאבון, אחרי
שראו איך מבתרים חיה, זה סתם שטויות), עשינו סקס, והלכתי
הביתה.
יומיים אחרי, בשיעור גיטרה שלה, שוב שכבנו. לא משהו רציני, סקס
רגיל ונחמד.
ממש אתמול, בשיעור גיטרה, היא סיפרה לי שיש לה רומן עם הגיטרה
שלי ושהסקס מדהים. "את מפגרת? זאת גיטרה! את לא יכולה לשכב עם
גיטרה!" אמרתי לה. היא הראתה לי . מסתבר שאפשר. אני חושב שזאת
פיסת מידע שהייתי מעדיף לא לדעת עליה. אני לא בטוח שאני אוהב
אותה כבר. אבל זה ממש לא משנה, כי אהבה זה הדבר האחרון שיכול
להטריד אותי.

למדתי לחיות עם זה, כמו כל הבחורים הנחמדים. רק אני, הבחור
הנחמד, היא, הבחורה המשוגעת, והגיטרה האדומה שלי.
אל תדאגו, אני כבר לא מנגן איתה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/2/06 21:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל רוזנס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה