ואם זה כך הלא
תיקח? תתענג על כל רגע
לפני שתדעך?
הרי אם
אין זה פלילי או ללב גורם רגש שלילי,
התתן לאחר להטיפך שאין זה מוסרי?
ונניח שכן אז מי יעניש, אם לא אתה את עצמך, זה שחורץ את הדין.
מעניש באשמה, ברגשי נחיתות,
מפספס ת'חיים, בשביל אשליית השתייכות
גם אם תהיה זאת שנה עד שתתגבר ותסלח,
או כל ימי חייך מעברך תברח,
לא ישנה זה דבר, אף לא במעט, את כל הנגרם, את אשר כבר קרה.
תסלח כבר היום, יותר טוב ע-כ-ש-י-ו, אם ישנו אלוהים, ישנו גם
שטן.
זה תפקידם אם אכן קיימים, לתת עונשים לאוכפי החוקים.
ומה בדבר פחדים דאגות ושאר מזיקים
אשר לחייך גורמים חורים חלולים
בהם אתה ריק, מפוחד ודואג,
ואם תדאג ממש חזק מובטח לך שאין יתממש?
בחייך אחי,
תהיה הגיוני
אתה משהו פראי, מופלא ויחודי
החיים קצרים, ולך אותם כדאי למצות
כל עוד חי כאן אתה, עלי האדמות.
שלוש ארבע ולהשתנות.
