טיף
טף
נוזלת
לאט,
לאט
ולא מתוך חמימות
כמו גוף מתאבן
מאבדת תחושה
לטובת מלנכוליה מגוחכת, עד מוות
עד מוות.
כל כך לא אני
ו-
שוב עונת מעבר
המים שקטים בינתיים
עלים אדומים נושרים
והם חומקים מבין אצבעותיי
ושוב,
גשם ראשון עוד מתבשל בזווית העין
והבטחה של עוד נפש נעלמת
עד לסוף תקופה-
WINTER SUCKS
בחיי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.