מיכאל סוחינין / בלדה לחופש |
כמו ילדה קטנטנה שאבדה ברחוב
סחור סחור, מבלי שום הפסק
בלי לעצור, את הדופק בודק המכתב
בקטיפת שעווה מסתובבת בלי סוף
מתנופפת ברוח ללב הוא קרוב
שמור שמור, מבלי להפסיק
בלי לעצור, היא תמשיך ותחזיק את המכתב
עטיפה לבנה מסתובבת בלי סוף
פירורים בקצוות, דהוייה מהחוב
באר בור, שלם לי עכשיו
בלי לחזור, לא יעוף מכליו המכתב
לבנה מעלי ששומרת מבט
לפעמים חצויה אך תמיד מלטפת
לבנה מסתובבת, קרוסלה לאט
לעיתים היא בוכה אך תמיד היא חוזרת אליו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|