Him מתעורר מן הזמזום עם תחושה חזקה של deja-vu. משהו מן הפעם
הקודמת מנקר בזיכרונו, מנסה לעלות לפני השטח. כן. צריך להקפיד
יותר על התהליך, להפעיל שליטה גדולה יותר במה שקורה.

אחרי השלב הראשון של עיצוב הכדור, אותו זכר בגעגועים, הוא
הקפיד להסיר את כל שאריות העיסה מן הידיים, נזהר לא לנשוף
עליהם הפעם. הוא גלגל את פרורי העיסה שדבקו בו לגלילונים
קטנים, ונטע כל אחד מהם, אישית, עמוק בחומר המתקשה של הכדור,
כאשר רק הקצה מבצבץ. "הם לא ילכו לי לטייל יותר", הוא אמר
לעצמו.

פירורי העיסה החלו מיד מצמיחים ענפים ועלים משלהם ומתפשטים
ויוצרים נוף ירוק נרחב לכל אשר הפנה Him את עיניו. הוא החליט
לחדול ממלאכתו זו ולראות איך גרסה זו של יצירתו תתנהל.

הוא מחכה ומחכה. הוא מחכה עוד ומחכה עוד. כלום לא קורה. התחושה
היא של נצח אחד ארוך ללא סוף.

"מה עכשיו?" שאל Him. שום דבר לא קורה. חסרים היו לו הפרואורבו
ומעשיהם הבלתי צפויים. איתם לא היה רגע דל.

"אוףףףףףףףףף", פלט Him אנחה ארוכה ואוורירית. "משעמם פה".
ומיד נתפס לסתירה שהמלה "פה" מגלמת בתוכה במציאות שלו. "פה
לעומת איפה?!" הוא חשב. כשיש רק מקום אחד, יש בעיה של בסיס
להשוואה. כך שקע Him במחשבות פילוסופיות ולא שם ליבו לנעשה
למטה, על פני הכדור.

משב פיו של Him, מן האנחה שנאנח, שטף את הגידולים הירוקים
והחדיר בהם משהו שלא היה שם קודם. מבלי שהדבר היה גלוי לעין,
החלו העצים מגדלים לעצמם ענפים ושרשים עבים וחזקים. העצים החלו
מתנדנדים מצד לצד. השורשים, שהיו נעוצים קודם לכן עמוק, החלו
נשלפים, אט אט, מן האדמה. תחילה התנודדו העצים קלות בהליכתם,
לא רגילים לצורך בשווי משקל, אך משהתרגלו, החלו צועדים נמרצות,
בבודדים או בקבוצות, במסע לשיפור העמדה. העובדה שתפסת עמדה
"משופרת", שכרגע פונתה על ידי חברך, "בגלל נחיתותה", לא הייתה
משמעותית, כנראה למח של עץ. אחרי הסיבוב הראשון של שיפורי
עמדה, המשיכו העצים לסיבוב שני, ביתר תוקפנות, והיו מתנגשים זה
בזה ונעמדים ומנפנפים זה לזה בענפיהם, ב"סמפור" של עלים
ירוקים: "א-נ-י-ה-י-ת-י-פ-ה-ק-ו-ד-ם" ו-
"ל-א-א-נ-י-ה-י-י-ת-י-פ-ה-ק-ו-ד-ם". לא חדלו העצים ממאבק
האיתנים עד שאחרוני ענפיהם נאחזו אלו באלו בסבך חנק וכל עליהם
נשרו. תנועתם פסקה כליל. העצים מתים זקופים.  

מן המרחק ש- Him שמר מהכדור, הוא לא ראה למטה אלא משטח אחיד,
ירוק, המכסה את כל הכדור. בשלב מסוים הייתה, אמנם, תנועה למטה,
שנראתה כאוושת הרוח בשדה קמה. תנועה ללא תנועה. אך גם זו
פסקה.

Him אמר לעצמו, בסיפוק: "הפעם הם יחיו בשלום זה עם זה".