ב"ה
דמדומי בין ערביים על נפש עייפה
עוד מעט ובאה השעה היפה
בפרוזדור החדר כבים נרות הזמן
וההוא שנרדם לא יקיץ עוד לעולם
לא יחוש כאב עוד, לא יכאב לבו יותר
וצלמו אשר לו ידעך, לא יוותר
בל יצטער לרגע על לילה כי הקדים
הן נטע זר היה ממילא בארץ החיים.
ג' בסיוון התשס"ג |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.