הו שחף צחור שבמרומים,
כה יפה אתה ומלא הוד והדר,
מה רואה אתה במעופך?
האם רואה אתה את העולם?
האם רואה אתה את כל הרוע הקיים?
האם יודע אתה את כאבם של הבריות?

הו שחף גאה,
ספר לי קצת על המראות שמעל,
האם תמימות קיימת כלל?
כיצד נראים אגלי הדמעות שעל פני האנושות?

הו שחף תמים,
פורש אתה את כנפיך הלבנות,
וממריא אל על.
וביורדך ארצה,
האם מביא אתה עימך
תובנות על העולם?
גלה לי מהו סוד התעופה,
האם למעלה יותר קל?

וביושבי כאן,
מתבוננת, כמעט יודעת אני את האמת,
הרי דבר אינך יודע אתה,
שכן במעופך רואה אתה את העולם,
אך אין מבין אתה כי יפה הוא רק בעין תמימה כשלך.

האם יודע אתה אהבה מהי?
הרי נאהב אתה בפרוס כנפיך ע"י כל המתבונן
האם יודע אתה כאב מהו?
הרי ממריא אתה אל האוויר הצונן בן רגע בקלילות.

הו שחף, שומר סודי,
האם מביא אתה עימך סודות מהעולם?
במעופך המשך ואל נא תתעכב,
פן תגלה כי האווי אינו טהור כמוך בעולם,
והאמת אינה צחורה ככנפיך המפוארות.

הו שחף,
מבט צידי לך על העולם,
וכך רואה אתה אותי מן הצד,
משקיפה על כל היופי הקיים,
וכלום יודע אתה, כי אינני רואה דבר,
מלבד כאבי הנורא.
ומבט בודד בך מזכיר לי,
כי יש עוד תקווה, לגאולה.