[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון אנומי
/
טיפוסים - פסיכוזה

את כל הזמן מחפשת, ואין לי דרך לעזור לך, ואין לך לאן ללכת.
את אומרת לי שהסוף מתקרב, את מרגישה אותו בתוך הורידים. הוא
מרתיח לך את הדם, והדם שלך מבעבע, ואין לך לאן לברוח, ואין לי
דרך להיפטר ממך.
אמא שלי אומרת שיהיה בסדר, אבל מה היא כבר מבינה, מדליקה נרות
בשבת, מדברת עם השכנה, ואין לי לאן לברוח.
"תתלי כביסה", היא לא אומרת בבקשה.
אני רוצה כדור,
אני רוצה לקחת כדור,
אבל אני כבר לא יודעת אם הוא יכול לעזור. מי יכול לקחת אותך
ממני? צריך להוציא אותך לטיול, לפני שתשתיני לי על המיטה,
תלכלכי לאמא שלי את הבית והיא תכעס.
אבל אסור לי לצאת החוצה, אסור לי להיראות, ומי יוציא אותך
החוצה?
אמא שלי אומרת שיהיה טוב, אבל היא לא יודעת מזה טוב בכלל.
אני מנסה להבריח אותך מהחלון, שתשתיני ותחזרי לחבק אותי בלילה
כשקר, אבל את לא חוזרת, ואני מתחילה לראות חברים.
ובלילות קצת קרים, אני נזכרת בך, נשמתי האבודה.
איפה את עכשיו? למה לא חזרת? את עדיין משתינה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נשים הם כמו
הרוח. ברגע שהם
עפות אתה מרגיש
על פניך משב רוח
מרענן ותו לא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/2/06 17:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון אנומי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה