יעל ביבל / מצפה לחזור |
נוסעת ומחכה לחזור,
חושבת מה יהיה,
מה אפסיד כשלא אהיה כאן.
כמה שניות של אושר,
כמה שניות של רגש,
כמה אור ואמת,
כמה עוד אכיר אותך
אהוב שלי,
כמה שניות ודקות וימים
של מחשבה
על השנייה הראשונה
בה אביט בעיניך שוב
ואחייך.
כי האור ישוב לזרוח
על פני הנפש
והידיים יחבקו
וישמרו ולא יניחו-
לא יתנו ללכת שוב
לעולם.
9.7.2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|