שוב הגיע ירח, מחבק את הבדידות
והשקט עוטף כך את פניי.
מחשבות שקופות מתרוצצות עכשיו בראש
מחריבות את לילותיי.
רק המאוורר מייבש את הדמעות,
בשעה שבין לילה לבין ליום.
עייפות יורדת על אותן השעות
רק עקבות נותרו בזיכרון.

ואני אז שוכבת לבד בעולם
המצוי בתוך מיטתי,
קצת קטן וצפוף ולא מושלם
העולם האמיתי.

חלום מתפרע בתוך זיכרונות,
רוקם הרפתקה מיוחדת.
חיוך מנצנץ לו מבין הגומות
פני שמיים, קימוט של הנפש.
שטה בתוך נהרות של תקווה,
הרים ושמיים של שקט.
יוצאת לחיפוש אחר אהבה
בשעות של זריחה מהפנטת.

ואני אז שוכבת לבד בעולם
המצוי בתוך מיטתי,
קצת קטן וצפוף ולא מושלם
העולם האמיתי.