מי אני שאדע
דרך עוד לא סלולה
במקומי אלייך
בזרועות פתוחות
שיוצאות מאיפשהו
קולך נעים לי
צוחק ומלטף
את מה שעוד נשאר
אם היה בכלל
ולאן? לאן נמשיך?
לאן בכלל אפשר
זאת לא אני זה אתה
זה מה שאי אפשר
מה שכבר נגמר
עוד לפני שהספיק
קצת מכל דבר
רק קצת
רק לדעת מה אסור
ולקחת קצת
כי קצת זה לא נחשב
לא ממני
לא ממך
אל מה שלא נודע
בלי לחשוב
בוא רק נרגיש
אני אחזיק אותך
אתה תמשיך
תיגע בי עם מילים
אני אתרגש ואשנה תנוחה
תסובב אותי ותחדור
תרטיב ותתבלבל
וככה נישאר וניגמר.
וייגמר הניקיון
הפשטות שבדברים
העלתה במשקל
רז שניקח או נסחוב
נשכח או נכאוב,
מי אתה עכשיו מולי
הכנות קרבה
והרחיקה כשחשבנו על זה,
עכשיו, נשאיר את זה ככה
כי אי אפשר אחרת
חבילות שנשארות איתנו
יחד עם חבילות שבחרנו לקחת,
ככה יצא. |