את בת זונה, את פשוט בת זונה. אל תתקרבי אליי, ואל תדברי אליי,
ואל תנשמי לכיוון שלי גם אם יחזיקו לך את הראש נורא חזק
ותרגישי שאת הולכת להיחנק.
אל תתנשאי מעליי ואל תוותרי לי. אל תבקשי ואל תחכי לי. את
מוזמנת לסובב את רגלייך ולשוב לכיוון ממנו באת. יש בי אהבה
אלייך, אבל אותה אני אשאיר בצד. אהבה היא לא הכל, ביטוי קצת
קיטשי, אך נחמד. יש בו מן האמת, אולי כדאי שכבר תפנימי.
אל תחזרי אליי ואל תכתבי לי. אל תעזבי אולי, רק אל תלכי לי.
לעולם אל תפגעי בי כמו שפגעת.
אוי, הנה הלכת ושוב חזרת. בפעם הבאה, אני כבר לא אהיה פה. זה
לא איום, זאת עובדה. אם את רוצה להתגרות בי, את מוזמנת לברוח
שוב כדי לראות את התוצאה. הרי זה מה שאת בעצם עושה, לא? נותנת
קצת ביטחון, מאמינה לאיזה רעיון, אומרת שאת אוהבת מכל הלב.
יופי, לא עלה בדעתך פעם שזה טיפ - טיפה כואב? אל תקטלגי את
עצמך, אל תהיי כל כך טיפשה. את נלחמת במלחמות שיש לך בהן
ברירה. אל תשפטי אותי, כי זה יהיה הדבר האחרון שתעשי. אם את
רוצה לראות אותי, כדאי שתודי. תלכי, תעופי, תעזבי אותי לנפשי.
תמימות כה כנה, לא השארת אותה איתי. נסעתי מרחקים אליך, ממש
לבדי. הגעתי עד אלייך והסתובבתי במהירותי. לא עצרת בעדי, אבל
זה בסדר. לא הלכתי כדי שתתפסי את ידי ותמשכי אותי חזרה אלייך
לחדר. הלכתי כי זה מה שרציתי, ושלא תעזי לנטור לי טינה.
יכולתי להישאר, כמובן שהייתה לי ברירה.
לא חשבת פעם על זה שאולי יש בי כעס. ואת יודעת מה - כן, אני
אקבע מה חשבת. כי שנים על גבי שנים בלי שום מעש ופרצוף עצוב
כשחזרת. רדי ממני עכשיו, כי זה יותר מדי כבד לי. אל תבקשי
להישאר, כי זה יעצבן אותי. אני אשבור משהו, אולי אותך?
טוב, את יכולה לבקש, רק קחי בחשבון שאין סיכוי כבר שאתרגש. יש
בי יותר חוכמה וקצת פחות נאיביות, אולי ריאליזם ואולי פסימיות.
נעים מאוד, אני קנסיון סולה... ואת?