כמו בתוך בועת סבון
שם אני גרה.
מעט מהכל
יופי, צבעים,
רעל.
הצרה המפריעה לכל
היא חוסר האפשרות,
לקרוא לזאת,
מציאות.
כמה בועות לפה
מרחפות גם לשם.
יותר מדי גן עדן,
זאת טעות!
למה הן לא מתפוצצות?
ממשיכות בזדון
הורגות את ההיגיון
ואנחנו שחולמים
על אותן בועות,
בלי לחשוב - תורמים.
טועים.
גם אני כמו עולמנו
נכנעתי לאשליה.
אך ללא כל דימיון לאחר
כמו סכין ביד שקופה
ניפצתי את הבועה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.