חבצלות מים גדלות לי מתחת לחזה
אני מדשנת אותן דרך קבע
בצימוקים,
ובקרני ירח,
ובנשיקות על הלחי.
ובלילות חמישי הלבנים,
של הלבלוב,
מתחשק להן לפרוח,
לרדוף אחרי פרפרים,
לצייר חלומות,
לרכוב על עננים בצורות של סוסי פרא
ללא אוכף
והן כל כך מלבלבות והן ללא הרף
וכל ההתרגשות הזו מתחת לחזה שלי...
וכשמגיע הבוקר
אני גוזמת אותן באלכסון,
ומניחה באגרטל עם מי מלח
שישמרו עד ליום רביעי
והולכת לישון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.