לצאת לרוץ כי מתחשק כבר לעשות משהו. להוציא אנרגיה בצורה
מסוימת, כבר לא משנה איך. החלטה רגעית- מחליפים בגדים, נועלים
נעלי ספורט, לוקחים מוזיקה ופשוט יוצאים.
הרגליים זזות כי אמרנו להם, המוזיקה בוקעת מהאוזניות השחורות
הפשוטות. הכל כל כך פשוט. טיפות זיעה כבר מצטברות אבל ממשיכים
לרוץ, עולים עוד מדרגה. לא חושבים על שום דבר לעומק. הכל כל כך
פשוט פתאום. רוצים להגיע למעלה, מרימים רגלים ומגיעים. עוד גרם
מדרגות, מתחלף שיר, לוקחים נשימה עמוקה. קשה לשכוח לנשום
כשרצים. גם אם לא חושבים על זה, בשלב מסוים הגוף דורש את זה.
אז עושים.
אני שולטת בקצב, אני שולטת בנשימה, אני שולטת ברגליים, אני
שולטת במוזיקה. אני בשליטה. סוף סוף אני מסוגלת להחליט ולקבוע
מה עושים. עוד נשימה. המחשבות מתחילות לנדוד אז מאיצים. הגוף
מתאמץ. עכשיו עלייה. אנחנו נעבור אותה . שיר חדש. עוברים את
העלייה. הרגשה טובה ואדרנלין ממלאים את הגוף. נשימות שטוחות,
מחשבות שטחיות. אין זמן לחשוב, צריך לרוץ.

שוטפים את כל הגוף במים קרים. מסדירים את הנשימה. שותים הרבה
מים. מנסים להישאר בשליטה.

השליטה וההרגשה הטובה נמשכים זמן מה. הגוף במנוחה מעליות
ומדרגות. משתיקים את המוזיקה. אין מאמץ פיזי ובכל זאת הנשימה
מתחילה להשתגע. הלם טוטלי בכל הגוף. נדמה שהחום עולה. בסך הכל
כמה מילים שנאמרו.

מנסים להסדיר את הנשימה, אך הגוף עדיין בהלם, משתעלים. אני כבר
לא שולטת בגוף, אני כבר לא שולטות במחשבות. שוקעים במחשבות
עמוקות. שוקעים עמוק. זה כבר לא גרמי מדרגות להתמודד איתם, כבר
אי אפשר פשוט להרים רגליים ולהתגבר.

אני רוצה להחליף שיר. לחזור לשליטה מלאה. לקחת נשימה עמוקה,
לשטוף את הכל במים ושזהו -ייגמר. אני רוצה להחליף בגדים, לנעול
נעלים ופשוט לצאת.