(1985) אני לאט לאט גדלה. פניי משנים צורתם אחת לשבוע,
והחברייה בתיכון לועגים בלי סוף ושמים אותי לקלס. רק המורה
לתושב"ע - אשר החתיך, מחייך אליי לעיתים ונוטע בי תקווה.
כנוצה המתרסקת אלי קרקע.
כנף.
כאווז המשקשק עצמותיו בחול.
ברבור.
כנערה המעבירה תער בינות ירכיה.
אישה.
עד עולם אזעק: קישוא! | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.