אולי מספיק?
אני שוקעת גם אם לא הייתי רוצה.
והכל בגללכם.
מטרידים אותי כבר עד יאוש.
תנו לי כמתנה את החופש,
להיות בלעדיכם.
אולי מספיק?
הסכמתי שתעזרו
אבל אתם בכלל לא יודעים מה זה.
מסבירים לי שאתם אוהבים,
זה נראה כמו סתם רחמים.
אולי מספיק?
העיקר אמרתם: "ניסינו",
מאחלת שהאשמה תבלע אותכם,
ובינתיים כל העיניים מביטות בי
נעוצות בי כמו סיכות מבקרות.
אולי מספיק?
תרחיקו את החלוק הלבן.
אני רוצה לברוח,
לא להסתגר.
אתם מפעילים עליי כוח,
גורמים לי להגרר.
ובלילה כשהעייפות לא מבקרת
והשלווה עוטפת בלבן,
השקט בחדר נשמע כל כך חזק,
אני על הרצפה צונחת
ואת מה שעשיתם לי לא שוכחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.