New Stage - Go To Main Page


יהושע היה מוזיקאי בינוני ומעשן כבד. הוא עבד כפקיד בחברת
מקורות להשלמת הכנסתו, ורכב על אופנוע עם סירה ברחבי העיר בין
בתים של ילדים שאותם לימד נגינה. הייתי יודע שהוא מגיע על פי
רעש הצווישן-גאז שהיה נשמע ברחוב כשעצר את האופנוע ליד הבית
ומייד אחריו רעש הגאז שהיה נותן תוך כדי כיבוי המנוע, לשם הקלת
ההתנעה בעוד שעה, עם תום השיעור.

אבל יהושע רצה להתקדם. היה לו חלום, והיו לו קשרים בהסתדרות
ובעירייה. אשתו, שלימים נפטרה מסרטן הריאות, עבדה אז בעירייה
במחלקת המים והארנונה. יהושע הצליח להקים ולנצח על תזמורת נוער
בחסות העירייה, תזמורת שמשכה אליה את מיטב הילדים המנגנים
בעיר.

יהושע התאים מאד לעבודה עם נוער והתזמורת פרחה. לא הפריעה לו
הבעייה הבסיסית של תזמורות נוער: הנגנים מתחלפים והרפרטואר
נשאר קבוע. הילדים הקטנים העריצו אותו בשל חביבותו ועמדת המנצח
שלו, ועבור הילדים הגדולים והמוכשרים הוא לא היווה איום, כי
הכל ידעו שהוא מוזיקאי בינוני. גם אמי אהבה אותו והיתה דואגת
שיאכל לשובעה בזמן השיעור. בקיץ הייתה מגישה לו שקית גדולה של
שזיפים שקטפה מן העץ בחצר, שייקח הביתה למשפחה.

כולם חשבו שהתזמורת בינונית גם היא, עד שבא יהושע יום אחד
והודיע שהתזמורת הוזמנה להשתתף בקיץ בכנס תזמורות מכובד
בחו"ל.

כשנפטרה אשתו באתי אליו לשבעה, אחרי שנים שלא נפגשנו, והוא
הראה לי תמונות של המשפחה באלבומים.

לאחר שנים רבות נוספות, נסעתי לבקר מכר אחר, גדעון, ישיש בן
דור הורי שגר בבית ישן עם תריסים מעץ ברחובות. ביתו היה עטוף
במטפס ירוק, בו נגזמו פתחים לתריסים. שמתי לב הפעם כי
מענטשאלעך קטנים ממתכת בצבע חלודה תקועים בקירות והם שמונעים
מן התריסים להיסגר. גדעון הגיש תה ועוגיות בסלון, ודיברנו על
האנשים שהכרנו. גדעון התפרנס בצעירותו מתיקון מצלמות, והיה
מייסטר מן הדור הישן שהכיר את כל המצלמות המיכאניות, אהב אותן
והיה לו אוסף מרשים מהן בבית. פעם בשבוע היה מבקר אותן ומפעיל
כל אחת מהן כדי לשמור על חיוניות המנגנון. הוא סיפר על בנו
הצלם שחי בארצות הים ועל בתו שנישואיה רעים ועל רחובות הותיקה
ההולכת וכלה.

ברקע השיחה עמו דימיתי לשמוע קולות דיבור. התאמצתי להקשיב להם.
השיחה עם גדעון נמשכה, אך לא הייתי מרוכז בה. שוב נדמה היה לי
שאני שומע מדי פעם קול אדם. והנה נשמע בבירור קול אחר, קול
נגינה. התבוננתי בגדעון והוא אמר שכן, יש לו כבר כמה שנים
דייר, מכר עיוור מצפון הארץ. פתחתי את הדלת הסמוכה לסלון.
יהושע ישב שם, על מיטה מוצעת, בחדר ספוג ריח של עשן סיגריות,
מחבק חצוצרה ומדבר אל אשתו המתה, וזו משיבה לו בחצוצרה שקירב
אל שפתיו בתום דבריו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/10/01 10:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זיסקינד אלכסנדר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה