אנחנו שוכבים כאן, בים של זמן
שלא נגמר
אלף סכינים ננעצים בליבי
ורק אתה נשאר...

ואתה היד שמלטפת כשכואב
ואתה הגוף שמחבק כשורף
רושמת עוד מילה ומילה, שנכתבות על הדף
מנסות להגדיר את המילה "אהבה"...

אני לא מפחדת איתך מכלום,
אתה החרב שתחרוץ דינו של כל פוגע,
אתה עוד צבע בקשת,
אתה התשוקה שמבקשת,
לרוץ אלייך בימים הכי קרים,
סתם לשכב על הגב ולספור כוכבים
שמסתכלים עלינו אלפי קילומטרים מלמעלה
וצוחקים על העולם המוזר שיש לנו
אבל אתה איתי, כלום לא משנה...
שלך לנצח...
עד יום מותי