לבבות ו...ורוד
ופקאצות זונות
(מ)זונות גם כן. כאילו מילים נרדפות (מי שמבין)
אווווו שונאת...
ופריקים פוזאיסטים יותר מדי גם (למרות שכל חיי מסתובבים שם)
נמאס כבר מהפוזה הנצחית של לא להראות פוזאיסט.
אדם שלא נמצא בפוזה לא צועק כל הזמן לעולם: אני לא בפוזה!
ועוד אומרים:"שונא ערסים! שונא פאקאצות!!!" - לפחות הם מודים
שהם כאלה. אני לא יודעת מי יותר גרוע מהשני.
האדישות הזאת - של כאילו אני אדיש... אני כאילו מה זה מאגניב!
נמאס!!!
אני לא קולטת כאילו מה? אי אפשר היה לאהוב בבובספוג בלי שכל
העולם יתחיל... זה בלתי אפשרי... אי אפשר לומר מילה בלי שלמחרת
כולם ידעו... אי אפשר.... הכל כל כך קטן... וכולם כל כך
זדוניים ומשועממים.... חייבים לרכל על מישהו!!! איך לא?! הרי
בלי זה משעמם. הרי כל מה שמעניין אותנו זה להיות תקועים באמצע
העניין. כשכולם ישר רצים לבן אדם וצועקים לו שזה, זאת וזה
ריכלו עליו בשעה 8 ו23 דקות ו43 שניות בערב יום שני.
אני כבר עייפה מהצביעות של האנשים שאומרים כי לא צבועים
ומרכלים אל העולם שהוא צבוע והאנשים בו צבועים.
נמאס מאנשים שמשתמשים בקללות כמו: קונפה, מופלטה וכאלה אנשים
שאומרים :"כאילו!" כל שנייה.
בקיצור, שונאת את החברה שנהייתה שם בשנים האחרונות.
אז אם אנשים שנותרו בעולם הזה (או רק בארץ) שעדיין קולטים כל
מילה ממה שרשמתי פה, אז תודה לאל!