הרצח האמיתי של הדמוקרטיה מתחיל באדם.
אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב - לא היה זה אדם אחד פשוט עם טירוף
בעיניים ורובה ביד.
הרצח האמיתי של הדמוקרטיה מתחיל במנהיג.
אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב - לא היה זה מנהיג עם אמונות
ושאיפות, שנבחר ברוב גדול לשרת את מדינת ישראל.
הרצח האמיתי של הדמוקרטיה לא מתחיל במפגש בין אלו, הוא מתחיל
לאחר שהמפגש הזה מסתיים, בצורה טראגית, במותו של השני.

הרצח האמיתי של הדמוקרטיה התחיל כשאסור היה לך להגיד שאתה
ימני.
במדינה הדמוקרטית שלנו, היה זה ברור למגיני הדמוקרטיה הגדולים
שימני רצח את ראש הממשלה ולכן, אם אתה איש ימין - אתה נגד
הדמוקרטיה.
הרצח האמיתי של הדמוקרטיה התחיל כשרוצחו של ראש הממשלה, שכונה
רוצח הדמוקרטיה, נכלא  ע"י מגיני הדמוקרטיה הגדולים לתקופה לא
מוגדרת. בדמוקרטיה שאני מכירה, מקובל לכלוא אדם לתקופת מאסר
מוגדרת שנקבעה עפ"י חוק.

הרצח האמיתי של הדמוקרטיה מתחיל באנשים.
הוא מתחיל בדור ללא מוסר וללא מצפון, שנושא מדי יום את
זכויותיו הדמוקרטיות בפה מלא, ומגנה את רצח הדמוקרטיה, אולם
בשם הדמוקרטיה וחופש הבחירה, אינו ממלא אחר החובות הפשוטות
שנקבעו בצורה דמוקרטית, כמו שירות צבאי... הדור שלי.

הרצח האמיתי של הדמוקרטיה מתחיל במקום שבו נגמרת טובת הכלל.
הוא מתחיל במקום שבו אנשים שלוחמים למען המדינה הזאת, ומאמינים
בה ובמה שהיא מייצגת, נזרקים לכלבים, לעיתונות, לצייד מכשפות
אחד אחרי השני.
הוא מתחיל באנשים כמו שמעון פרס ואריק שרון שנתנו את חייהם
למען שירות המדינה ומוקרבים על מזבחות הכוח של אנשים כמו ביבי
נתניהו ועמיר פרץ.

הרצח האמיתי של הדמוקרטיה מתחיל במקום שבו האידיאולוגיה
נגמרת.
הוא מתחיל במקום שבו במקום לריב על מי יתרום יותר, מתחילות
מריבות על מי ירוויח יותר מתרומתו.

הרצח האמיתי של הדמוקרטיה התחיל לפני עשר שנים. אולי היום, עשר
שנים אחרי נוכל לשים לו סוף ולהחזיר את המדינה הזאת למסלולה.

אולי היום יהיה היום שבו הדמוקרטיה תיוולד מחדש.