חבל שאתה לא רואה איך כל לילה הכרית שלי נרטבת,
דמעות, בוכה.
מפחדת שזה ייגמר, כל כך טוב עכשיו, ואני כל כך מפחדת לאבד את
זה.
אני רוצה רק לקוות, זה מה שנישאר.
ומה יעזור לי אם אני אבכה כל לילה אל תוך הכרית?
אבל לפעמים זה פשוט יוצא,
נוזל ממני, כמו סכר שנפרץ,
בלי כל הודעה מוקדמת,
מצטערת.
אני רוצה להיות שלך,
אני סוף סוף רוצה לחוש מהי אהבה.
חבל שאתה לא רואה איך כל לילה הכרית שלי מתמלאת דמעות,
דמעות של תקווה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.