עופר ענבל / השנה |
הלוואי שאוזננו תקלוט את איוושת טיפת הטל הנוחתת על העלים.
שאפינו ידע את ריחה של הרוח.
שידינו יוכלו לחוש את המרקם של הקשת.
שגבשושיות לשוננו יהנו מטעמה של הפריחה.
שעינינו ישכילו לראות רק אור, גם בעלטה מוחלטת.
שנפסיק לשאת עיניים מעלה בכמיהה -
כי נבין, פשוט נבין,
שהשלום מתחיל מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|