ש. מינוס / שעון חורף |
אשא אני
הלילה,
שברים מתאחים,
שלווה.
מהיכן נוסך כוח,
סורג לב בוהק מאי פעם.
אנוע קדימה,
אהיה נטוע,
אפליג לפה ולשם בזמן.
בשפל הארבעים,
שעות אחרונות בטרם אסגיר,
גם מפתח במפתן דלתותיי הנעולות
לא ידיח אותי מלגלות,
בעצמי ניבטתי חולק
כבוד למה שאינו נושם.
באזמל התוצאה
אחתוך בעצמי
הלילה,
מחוגים נמסים,
דממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|