עכשיו כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת מי משחק במי -
הם בי או אני בהם.
אני רק יודעת שלי ממש נמאסו המשחקים האלה.
אני חושבת שמשחקים כאלה לא נגמרים.
משחקי פיתוי...

בהתחלה את נמצאת בסביבה, מסתורית, והם מתעניינים.
אחר כך את נמצאת יותר בסביבה, את זה הם לוקחים כמובן מאליו.
אחר כך את שוב נעלמת, שוב מסתורין.
פתאום רודפים אחריך...
אני באמת לא מבינה למה בנים כל כך מסובכים,
כנראה זה האופי של האדם - לרצות את מה שהוא לא יכול להשיג.
אולי פשוט האופי שלי זה לחפש דברים במקומות שאי אפשר למצוא
אותם.
התלות שאני מפתחת היא פיזית, כי אני לא מסוגלת להרגיש.
אולי...

בנים, בנים זה עם שקשה להתמודד איתו. זה קשה לדעת מה קורה,
מתחמקים ומתאמצים לא להראות רגשות.
אני באמת לא יודעת מה יותר מסובך, בנים או בנות...
לפחות אצלנו יותר פשוט לדעת מה בא מהלב ומה לא.
אני באמת מנסה להבין מאיזה סיבות בנים עושים דברים -
ואי אפשר...

הם משחקים בי, בדיוק כמו שאני משחקת בהם,
זה סוג של משחק לכולם, אבל אני מתחילה לחשוב שכולנו נצא
מפסידים.
זה קורה לפעמים שמשחקים משחקים,
משחקי פיתוי...

(2.11.05)