אני הייתי כאן בחיים
כשגלידה במקדונלדס עלתה שקל תשעים.
גם יצחק היה
ומי שזוכרים.
יצחק אומר לי:
הלוואי והייתי נולד מאוחר יותר,
לדור הזה, שכל כך מוצלח ומהיר וחד מאתנו.
אני מסייגת כהרגלי:
הם רק בקעו מהביצה. עוד מוקדם להניח הנחות.
יצחק מתעקש:
הדור החדש מאוד מאוד מתומצת ולא רק בגלל טיקטוק.
אני להגנת שנינו מאירה:
אבל הייתה לנו ילדות יותר שפויה. ופרובינציאלית.
יצחק עונה: תחשבי שיש כותבי שירים בני 22 והם מוכשרים לא בגלל
הגיל; בגלל הכישרון לייצר סביבם עניין.
אני שוב מסייגת:
גם אצלנו היו בני 22 מוכשרים שידעו לייצר סביבם עניין, וגם
היום יש בני 22 מוכשרים שלא ישמעו עליהם כי הם ביישנים, לואו
קי..
וגם כותבים בני גילנו ואף יותר עוד לא אמרו את המילה האחרונה.
יצחק חווה ומתנבא: לדעתי הדור החדש זה דור עם המון בעיות אבל
מדויק יותר מאתנו, משודרג...
הבלבול עושה אותם מעניינים יותר...
מהדור הזה תצמח מנהיגות.
אני מתרצה וחותמת:
הלוואי.
העולם שייך לצעירים,
שיכבשו את העולם.