נגעתי בקצה הזהב המחשמל
ורוחי נטרפה עליי
בבית החם, קר-חם
עם קירות המשקה והטלפון הדומם -
כי אין עם מי לדבר

עישנתי את כל קופסאות שפיותי
שתיתי טירוף במרק עוף
אבל התמונה על צג הטלוויזיה שלי לא השתנתה
צחוק הגורל לקח את הזרימה אתו

היא עדיין מוכרת שרשראות
בכיכר החתולות
מוחי יתמזג עם שנות התשעים
אם אביט לתוך עיניה הטובות
ואתחיל מ-חדש, מאותה נקודת זמן
אעשה את אותן טעויות שגרמו לי לשיר
ולאור מנורת לילה מדוכדכת -
אכתוב את זה השיר
איך היא לא הייתה, לא בעיניים ולא בשרשראות,
כי עברו פאקינג שלושים שנה
והזמן לא יחכה לך.