מיכל יקיר / השמים רועשים |
שם במרומים שומעים מטוסים
לא רואים אותם
הם במסירות עובדים
מגנים עלינו
אנחנו ממשיכים
כאילו דבר לא קרה
כאילו דבר לא קורה
שיגרה מדומה
אנשים מתעסקים בתפל
שוכחים באמת
את מי שסובל
את החטופים
הנרמסים
את הנשים במנהרות
בנות שלנו אהובות
את הגברים שם
המושפלים הכואבים
המורעבים
ללא אור
עם תקווה
הכול זז לאט
כי חזרנו לשגרה
אצלם כול דקה
היא כמו יום
כמו שנה
בחשכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|