אברהם בזק / על רכס שיירות |
לאורה של שקיעה מרוחקת
היסוס בקולי, עליצות בקולך
והרוח הנה היא חולפת
אש תחת פינג'אן מפוייח
תכף המים רותחים
ולפתע הכuל נעצר ונדרך
מבטינו פתאום נפגשים
משלטים נידחים וקרעי זיכרונות
כרוחות רפאים מסבבינו
עצי זית ואורן, צמרותיהם נוגות
בדממה מקיפים אותנו
והרי עודך פה, על רגבי העפר
לצדי בשלווה את יושבת
אך בו בזמן, כמו אביב שמכבר
הלאה הלאה הנה את חומקת
מבטי מבקש, מבטך מהורהר
סביבנו כבר אור הירח מכסיף
בדממה חוזרים אל שביל הכורכר
עד הנה תבוא, לא תוסיף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|