הייתי שמח לאכול את העוגה שהחזרת למקרר אחרי ששנינו גמרנו
לאכול אותה ולהשאיר
אותה שלמה, ולהחזיר
לאחור עתיד שסיבכנו. בהווה

אני אוכל סרטים כל לילה, נושא נאומים דמיוניים
בטקס שמחת עוגה לכבוד סיום קריאת העוגה:
אני מודה לכולם,
ליקום, להורים, לאלוהים, לעולם, לשמיים, לתווים,
על ילדה בשם
ליבי.

כך על שם ליבי, על שם הלב שלי, כן ליבי,
לא רבים יודעים שקראו לה,
חקוק בשמה. על כן
קראו לי לבוא

מהר. המצב לא טוב, אמרו.
אני יודע, הרי
כואב לי הלב
כבר שנתיים