אייל סרי / שיר חורף |
שהרי אני, כעלה הניתק מן
הענף, מן העץ,
וכל הדרך עד לאדמה, מבחינתו -
זמן לחשבון נפש
ומבחינת האנשים -
זו שלכת.
כמדומני, יכולתי ללכת
רחוק, מעבר למצוי, לרצוי, לחבוי.
וכך, שמשת החלון סימנה חיץ
בין הרטוב, למוקפד
וטיפות מחשבותיי
נדדו, למרחקים שבין עלים
לחיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|